רשלנות רפואית באבחון אבן בשופכן - כריתת כליה

דרגו את המאמר

רשלנות רפואית בגין אי אבחון פגיעה בתפקוד כליה וקיום אבן בשופכן

בית המשפט נדרש לדון בתביעה אשר הוגשה על ידי תובעת שטענה כי קופת חולים לאומית התרשלה כלפיה באבחון מחלת כליות ממנה סבלה. התובעת טענה כי רשלנות רפואית באבחון מחלת הכליות, הסבה לה נזקים גופניים קשים.

התובעת, ילידת 1945, הינה קלדנית בבית המשפט. במרץ 1998 בוצעה בתובעת בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) אשר בגדרה אובחנה אצלה פגיעה בתפקוד הכליה השמאלית וקיום של אבן בשופכן (השופכן הינו הצינור אשר מחבר בין שלפוחית השתן לכליה).

הרופאים החלו בניסיון ריסוק האבן אך ניסיון זה כשל מחמת דלקת בכלייתה של התובעת. אי לכך, הרופאים קבעו כי יש לכרות את כלייתה של התובעת. במהלך הניתוח הוסרה גם הצלע השמאלית התחתונה של התובעת, נגרם לה בקע במפשעה והיא נותרה סובלת מפגיעה עצבית. בעקבות האירועים המתוארים לעיל, הגישה התובעת תביעה בגין איחור באבחון החסימה החלקית בשופכן.

עיקר הטענות נגד רופאת המשפחה ואורולוג

עיקר טענותיה של התובעת הופנו כלפי רופאת המשפחה שלה ואורולוג מטעם קופת חולים לאומית. השופטים בחנו את הרישומים הרפואיים במקרה דנן וציינו כי כבר בשנת 1996 העידה התובעת על מחושים שונים ומחלות בפני רופאיה.

בין טענותיה ניתן היה למנות תלונות לגבי מצב נפשי ירוד, קשיים במערכת העיכול והשתן, וכאבי גב קשים. כמו כן, במחצית השנייה של שנת 1996 ביקרה התובעת לא פחות מ-15 פעמים במרפאתה של רופאת המשפחה והלינה על כאבים שונים.

      קראו גם:

• רשלנות רפואית בקביעת תור דחוף לחולה הסובלת מטרשת נפוצה
• האם רשלנות רפואית בניתוח להקטנת חזה?
• רשלנות רפואית בית החולים בילינסון

בשנת 1997 הופנתה התובעת לבדיקה אצל אורטופד והלה שלח אותה לבדיקת דם ומיפוי עצמות. חודש לאחר מכן, מצוידת בתוצאות הבדיקה, הופנתה התובעת לטיפול אצל אורולוג. האורולוג טען בבית המשפט כי הפנה את התובעת לביצוע בדיקת צילום כליות אשר נעשית על ידי מתן חומר ניגודי.

עם זאת, התובעת לא ביצעה בדיקה זו, כעולה מהרשומות הרפואיות. האורולוג טען כי ניתן לראות שנתקבלה הפניה זו על בסיס התיק בקופת חולים. עם זאת, התובעת טענה פעם אחר פעם כי לא הופנתה היא לביצוע בדיקה זו כלל וכלל.

רשלנות רפואית בארבעה מוקדים שונים

בית המשפט קיבל את תביעתה של המטופלת וקבע כי קופת החולים התרשלה כלפיה בארבעה אופנים שונים. ראשית, בית המשפט קבע כי אדישותה של רופאת המשפחה לתלונות הרבות של המטופלת, אשר הגיעה למרפאתה מספר רב של פעמים, עולה כדי רשלנות.

השופטים ציינו כי רופא משפחה סביר אמור לעשות כל שביכולתו על מנת לסייע לחולה שלפניו, וכאשר מגיע אדם מספר גדול של פעמים למרפאה, ככל הנראה אין הוא עושה זאת לחינם. השופטים מתחו ביקורת נוספת על האורולוג אשר לא עמד על ביצוע בדיקת ה-IVP ולא בדק האם היא נעשתה. כמו כן, קופת חולים לאומית התרשלה כלפי התובעת בביצוע מהיר של בדיקת CT לאחר תלונות כה רבות שלא נימצא להם פיתרון ממשי.