האם התקיימו בין הצדדים יחסי עורך דין לקוח?

דרגו את המאמר

רשלנות מקצועית של עורך דין - מחולקת בנוגע לקיומם של יחסי עורך דין לקוח

בית המשפט קבע כי עורך דין יפצה לוקח בסך של 15,000 שקלים בגין רשלנות מקצועית. מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי אדם שהתקשר עם הנתבע על מנת שהאחרון ייצג אותו בהליכים משפטיים בין חברת מירס לבינו. התובע טען כי עורך הדין לא טיפל בענייניו כפי שסוכם בין הצדדים. כתוצאה מכך, טען התובע, "ניתן בבית המשפט פסק דין בהעדרי ונפתחו כנגדי הליכי עיקול בהוצאה לפועל".

בעקבות האירועים המתוארים לעיל, הגיש התובע תביעה כנגד עורך הדין על סך של 60,000 שקלים. פיצויים אלו כללו פיצויי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לכאורה לאחרון כתוצאה מרשלנותו הנטענת של הנתבע.

      קראו עוד בתחום:

• חסינות לשון הרע - מכתב מעורך דין לפני הליך משפטי
• חברת ביטוח אשר שכרה עורך דין רשלן תפצה בגין רשלנות מקצועית?
• איחור בהגשת תביעת ביטוח והתיישנות - רשלנות עורך דין
• עיקול על חשבונות בנק של עורך דין בעקבות אי תשלום דוח תנועה, האם לשון הרע?

התובע טען כי הוא התקשר לנתבע מספר פעמים, על מנת לברר היכן עומדים העניינים הנוגעים לתיק, ופעם אחר פעם נענה כי הדבר בטיפול. עם זאת, בפועל עורך הדין לא הגיש כתב תביעה בשמו של התובע, ולא הגיש כתב הגנה מול התביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי מירס. התובע הוסיף כי לאחר שנודע לו כי על ההליכים שננקטו כנגדו, פנה לעורך הדין הנתבע וזה ענה לו בגסות.

הנתבע טוען - לא התקיימו יחסי עורך דין לקוח

עורך הדין הנתבע טען כי הוא כלל אינו מכיר את התובע ומעולם לא הייתה ביניהם כל הסכמה בנוגע לייצוג משפטי. לדבריו, לא התקיימו יחסי עורך דין לקוח בין התובע לבינו ויש לדחות את התביעה מחמת העדר עילה.

בית המשפט קבע כי יש לקבל את התביעה, אך באופן חלקי. בפסק הדין נקבע כי בין הצדדים הוכחו קיומם של יחסי עורך דין לקוח. לדוגמא, התובע הציג בפני בית המשפט ייפוי כוח אשר נשא את פרטי משרדו של הנתבע ואת חתימתו. כמו כן, נקבע כי למרות שייפוי הכוח הוצג לראשונה במהלך הדיונים בבית המשפט, מדובר אפוא בחלק בלתי נפרד מחומר הראיות ולא הוכח כי עסקינן בזיוף.

זאת ועוד, נקבע כי עורך הדין הנתבע הפר כלפי לקוחו את חובת הזהירות המוטלת אליו במסגרת יחסיהם. הנתבע קיבל לידיו את כתב התביעה (אף שהוא טוען כי קיבל אותו באיחור) אך לא הגיש כתבי בי דין כנגד כתב התביעה. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא הוכחו נזקים ממוניים אשר נגרמו לתובע בשל רשלנותו של עורך הדין, וזאת משום שלא נראה כי פעולותיו של עורך הדין היו יכולות לשנות את תוצאת פסק הדין בין התובע לבין חברת מירס.

קיומה של רשלנות מקצועית איננו בהכרח מעיד על נזק. על התובע בתביעות אלו מוטל להוכיח גם הקשר הסיבתי לנזק ואת הנזק הממוני אשר נגרם לו. בית המשפט קבע כי לא הוכח נזק בלתי ממוני והתובע זכאי לפיצויים רק בגין עוגמת הנפש אשר נבעה מהרשלנות המקצועית. בסופו של היום, בית המשפט פסק כי הנתבע יפצה את התובע בסך של 15,000 שקלים בגין עוגמת הנפש, ו-6,000 בגין הוצאת משפט.