האם רשלנות מקצועית של עורך דין בגין אי חקירת עד?
דרגו את המאמר |
|

האם רשלנות של עורך דין בגלל אי-חקירת עד?
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה אשר עסקה ברשלנות מקצועית של עורך דין לאחר ייצוג בתביעת פיצויי מול עיריית תל אביב. הפרשה החלה עם הודעה אשר הגישה עיריית תל אביב לתובעים, ובהם דרשה מהם למסור את החזקה בביתם בגין הפקעה לצורך הקמת מחלף בנתיבי איילון.
התובעים, אח ואחות, שכרו את שירותיו של הנתבע, עו"ד המתמחה בתחום, וייפו כוחו לייצגם בהליך מול העירייה. במהלך הדיונים הגיעו הצדדים להסדר לפיו מונה שמאי מכריע. שמאי זה התבקש לקבוע את שיעור הפיצוי בהתבסס על פיצוי ששולם לבעלי נכס סמוך אחר, תוך מתן שיקול דעת להגדיל את הפיצוי בגין פרמטרים מסוימים. בהחלטת בית המשפט נקבע עוד כי לשופטים יהיה שיקול דעת להגדיל את סכום הפיצוי, אך לא להפחיתו.
חוות דעתו של השמאי כללה שתי חלופות -
האחת התבססה על השוואה לפיצוי שקיבלה המשפחה עם הנכס השכן, תוך הגדלת הפיצוי על סמך הפרמטרים העודפים הנזכרים (640,000 דולר).
השנייה התבססה על עלות רכישת נכס חלופי (626,450 דולר). בית המשפט המחוזי אימץ את החלופה השנייה, והגדיל בהתאם לשיקול דעתו את סכום הפיצוי ל-716,000 דולר. סכום זה כלל גם את שכרו של השמאי, וסך 47,000 דולר כשכר טרחת עורך דין.
תביעה נגד עורך הדין
בשנת 2001, הגישו האח והאחות תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך הדין. התביעה נדרשה לשלושה עניינים – רשלנות עורך הדין בכך שלא חקר את השמאי על מנת להוכיח טעויות בחלופה הראשונה של חוות דעתו, רשלנות כלפי האח בכך שלא עמד על זכותו לדיור חלוף, ורשלנות לגבי גביית שכר הטרחה (451,294 ₪ במקום 47,000 דולר).
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה על שלושת ראשיה. אשר לרשלנות בחקירת השמאי בבית המשפט, נקבע כי עורך הדין פעל כנדרש. במקרה זה, עורך הדין פנה לשמאי נוסף מטעמו, אשר הסביר לו כי מדובר בחוות דעת מקצועית ומיומנת.
קראו עוד בתחום:
- האם רשלנות מקצועית של עו"ד היא עבירה אתית?
- רשלנות מקצועית של עורך דין בתביעה נגד קרנית, האמנם?
- רשלנות מקצועית של עורך דין, פסיקה של בית המשפט העליון
- דחיית בקשה לייצוג בגין אי כדאיות כלכלית, האמנם?
אי לכך, עורך הדין היה סבור כי כל חקירה נגדית של השמאי עלולה לגרום להפחתת סכום הפיצויים לטובת התובעים. כמו כן, בית המשפט קבע כי גם לו הייתה מוכחת רשלנות זו, התובעים לא השכילו להצביע על קשר סיבתי בין הנזק אשר נגרם להם, לכאורה, לבין אי חקירת השמאי על דוכן העדים.
בית המשפט הזכיר לתובעים כי השופטים קיבלו את החלופה השנייה, לגבי הדיור החלופי, ולא את החלופה הראשונה.