חשיפת מסמכים במסגרת תביעה בגין רשלנות מקצועית של עורך דין

דרגו את המאמר

חיסיון עורך דין לקוח במסגרת תביעה בגין רשלנות מקצועית

במסגרת תביעה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי, טענו התובעים כי הנתבעים קשרו קשר לבצע עסקאות נדל"ן פיקטיביות ובכך נטלו מהם כספים במרמה. בתביעתם, ביקשו התובעים מעורך הדין אשר סייע לנתבעים בעסקאותיהם, לחשוף בפניהם מסמכים הקשורים להוכחת הטענה.

סעיף 48 לפקודת הראיות תשל"א - 1971 קובע כי דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו, ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אינם חייבים להימסר כראיה. עם זאת, במידה והלקוח ויתר על החיסיון האמור, ניתן להציג את המסמכים במסגרת ההליך המשפטי.

      קראו עוד בתחום:

• רשלנות מקצועית של אדריכל או מהנדס, אימתי?
• האם רשלנות מקצועית של עו"ד היא עבירה אתית?
• מהי רשלנות מקצועית של עורך דין?
• רשלנות מקצועית של עורכת דין בעסקת קומבינציה תידון בפני בורר

הוראה משלימה לעניין זה מופיעה בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א - 1961. הוראה זו אוסרת על עו"ד לגלות בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין לקוחו (כל אימת שהלקוח לא ויתר על החיסיון).

מטרת של החיסיון הנתון ללקוח (ולא לעורך הדין) נובע מהצורך לאפשר לאחרון להיוועץ בעורך דינו בחופשיות ובאופן וגלוי מבלי לחשוש שהדברים שיוחלפו ביניהם יהיו לו לרועץ. מדובר בההגנה על זכות זו של הלקוח העומדת בבסיס יחסי האמון בין הלקוח ובא כוחו.

עורך הדין לא הוכיח את החיסיון הנטען

במקרה דנן, עורך הדין אשר ביקש להימנע מחשיפת המסמכים, לא העלה כל טענה הקשורה לחיסיון בנוגע למרבית המסמכים נשוא התובענה. מן הפסיקה ידוע כי בעל דין הטוען לחיסיון של טענות וראיות הנמצאות ברשותו, חייב להוכיח בבית המשפט מכוח איזה חיסיון נהנים המסמכים.

אי לכך, במקום בו עורך הדין לא העלה כל טענה לגבי מהות החיסיון, אין הוא יכול להעניק להם שלדת מגן מוחלטת. זאת ועוד החיסיון ממנו נהנה הלקוח אינו חיסיון מוחלט וקיימים לו חריגים.

הפסיקה קבעה כי מעשיו של עורך הדין המבצע פעולות עבור הלקוח ותוצר סופי של אותן פעולות אינם חוסים תחת חיסיון. פעולות שעושה עו"ד עבור לקוחו, לרבות התוצר של עבודת עורך הדין, כגון - מסמכים משפטיים שערך או חוזה, אינם מהווים דברים שהוחלפו בין עורך דין ללקוחו בקשר לשירות מקצועי ואינם חסויים.

בית המשפט הורה לעורך הדין למסור לידי התובעים מסמכים הקשורים לרישום הערת האזהרה מכוח הסכם המכר, מסמכים אשר מהווים תוצר סופי של התקשרות בינו לבין לקוחותיו (למעט התכתבויות בין הצדדים). כמו כן, על עורך הדין היה להעביר לידיהם של התובעים הסכמי שכר טרחה ותאריכי פנייה.