מהי עוולת הפרת חובה חקוקה וחובת הסודיות ביחס לרשלנות רפואית?
| דרגו את המאמר |
|
עוולת הפרת חובה חקוקה
עוולת הפרה חובה חקוקה נקבעה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין, וזו לשון הסעיף:
"מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו."
אין מחלוקת כי על רופא/עובד במוסד רפואי חלה חובה לשמור על הסודיות הרפואית של מטופליו וחובה זו נועדה לטובתם והגנתם של המטופלים. סעיף 19 לחוק זכויות החולה, קובע:
"(א) מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.
(ב) מטפל, ובמוסד רפואי - מנהל המוסד, ינקטו אמצעים הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים למרותם ישמרו על סודיות הענינים המובאים לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם."
חובת הסודיות הרפואית
חובות הרופא כלפי מטופליו הינן חובות קדומות אשר מצאו את ביטוין כבר בשבועת הרופאים הקדומה – "שבועת היפוקרטס", אשר נועדה לקבוע נורמות התנהגות בסיסיות, ביניהן שמירה על פרטיות החולה, הבטחת סודיות המידע הרפואי, הגשת עזרה רפואית לכל חולה וכדומה. באחד הנוסחים של שבועת היפוקרטס, נקבעה החובה לשמור על הסודיות הרפואית, כדלקמן:
"אני מתחייב לשמור את כל המידע שהגיע לאוזני לגבי החולים בסוד, ולא לעשות בו שימוש זדוני או להפיצו ברבים מתוך כוונה רעה."
מהמאה השישית ידועה לנו שבועת אסף הרופא (אסף בן ברכיהו), שהיה רופא יהודי שחי בארץ ישראל באזור העיר טבריה. שבועה זו פורסמה לראשונה בגרמנית לפי כתב-יד אוקספורד (8:201,1859 ,L. Duker, Monatschrift fur Geschichte und Wissenschaft des Judentum). בה נקבע "וזאת הברית, אשר כרת אסף בן ברכיהו ויוחנן בן זבדא עם תלמידיהם, וישביעום בדברי האלה:... ואל תגל את סוד אדם אשר האמין לכם" (ראו: ספר אסיא א', עמ' 257-258 (1979)).
שבועת הרופא העברי נוסחה על ידי ד"ר ליפמן היילפרין בשנת 1952, לכבוד סיום המחזור הראשון של בית הספר לרפואה בירושלים (ראו: אמנון כרמי, בריאות ומשפט כרך א', 108 (2003) (להלן: "כרמי")).
וזו לשון שבועת הרופא העברי:
אתם ניצבים היום כולכם לפני מוריכם בדרכי הרפואה וחוקותיה לעברכם בברית הרפואה למען תקיימו את תורתה בכל מאודכם בשום שכל וביושר לבב ולמען קום דור רופאים דרוכי מעש ואמוני יעוד לעזרת האדם הדווי.
וזאת הברית אשר אנוכי כורת אתכם היום לאמור:
על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה.
ושמרתם עד מאוד חיי האדם מרחם אמו והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים.
ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה אם גר אם נכרי ואם אזרח אם נקלה ואם נכבד.
והשכלתם להבין לנפש החולה לשובב את רוחו בדרכי תבונות ובאהבת אנוש.
אל תמהרו להוציא משפט ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה הכור הניסיון.
שמרו אמונים לאדם שהאמין בכם אל תגלו סודו ואל תלכו רכיל.
יחכם לבכם גם לבריאות הרבים להעלות ארוכה למדווי העם.
תנו כבוד ויקר לרבותיכם שנחלצו להנחותכם במעגלי הרפואה.
תרבו חכמה ואל תרפו כי היא חייכם וממנה תוצאות חיים.
היזהרו בכבוד חבריכם כי בכבודם הם תכובדו גם אתם.
דברי הברית האלה קרובים אליכם מאוד בפיכם ובלבבכם לעשותם ועניתם כלכם אמן
כרמי דן בספרו בשאלת מעמדה המחייב של שבועה זו, ולדבריו שבועה זו הינה בגדר קוד אתי מחייב ועל הפרתה ניתן לעמוד לדין באשמת התנהגות בלתי הולמת. כאשר הערכים המוגנים נקבעו אף בחוק, הרי שלערכים אלו משמעות משפטית נוסף על זו האתית (שם, שם).
מהו אם כן, הערך המוגן על ידי חובת שמירת הסודיות?
בסעיפים 18-19 לכללי האתיקה של הרופאים נקבע, כדלקמן:
18. השמירה על הסודיות היא תנאי הכרחי לאמון החולה: החולה ימסור לרופא כל מידע הנחוץ לאבחנה ולטיפול מתוך בטחון שהרופא ישמור בסודיות כל מה שנמסר לו וכל מה שיתגלה תוך כדי הטיפול.
19. יש להבטיח שכל מידע שיימסר לרופא או שיגלה הרופא במסגרת הטיפול בחולה לא יועבר לאדם או גוף אחר, למעט אם ביקש זאת החולה." (אתר הר"י).
מדברים אלו עולה כי חובת שמירת הסודיות נועדה על מנת לשמור על האמון המלא שבין החולה לרופא, שהינו תנאי הכרחי לצורך אבחנה וטיפול, ולמעשה מדובר על שמירת פרטיותו של החולה.
בספרו הנ"ל, הרחיב כרמי על הקשר שבין חובת הסודיות הרפואית לבין הגנת הפרטיות, כדלקמן:
"חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א– 1981 קובע כי לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו המפורשת או מכללא. פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, על ידי פרסום של עניין הנוגע למצב בריאותו של אדם, או הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע את זכותו של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו.... בתחום הטיפול הרפואי מודגש הנושא, כיוון שהטיפול תלוי במידה רבה בחשיפה של מידע מרבי מצד החולה על עצמו, ואף בחשיפה פיזית של גוף החולה בפני הרופא." (שם, ע' 802).
עוד מוסיף כרמי כי על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מוקנית לאדם גם הזכות לסודיות (סעיף 7(ד) לחוק) (שם, ע' 803).
מן המקובץ עולה כי שמירת הסודיות נועדה להגן על פרטיותו של המטופל ולשמור על האמון בין הרופא למטופליו. כאשר החובה החקוקה אשר הופרה הינה הפרת חובת הסודיות הרפואית, אזי עוולת הפרת החובה החקוקה תחול רק באשר לנזק של הפגיעה בפרטיות ולא הנזק הנטען.