האם רשלנות רפואית באי ביצוע בדיקת מי שפיר ולידה עם תסמונת דאון?

דרגו את המאמר

תביעה בגין הולדה בעוולה לאחר אי ביצוע דיקור מי שפיר

תביעות רשלנות רפואית במסגרת בדיקות הריון מגיעות פעמים רבות לפתחן של הערכאות המשפטיות. מיותר לציין כי אי אבחון של מחלה חשוכת מרפא או תסמונת קשה אצל עובר, במקום בו ניתן היה לאבחן את הפגם, עלולה לגרום לחיים שלמים של ייסורים.

עילה משפטית בתחום זה, הקרויה הולדה בעוולה, עוסקת בתובעים הטוענים בבית המשפט כי טוב היה להם מותם מחייהם. במקרים אלו טוען התובע כי לו היו הרופאים מאבחנים את המחלה ממנו הוא סובל מיום היוולדו, ניתן היה לעצור את ההריון ולמנוע את הלידה בעוולה.

      קראו עוד בתחום:

• קראו עוד על רשלנות רפואית בלידה ובהריון
• 3.2 מיליון שקלים פיצויים בגין בדיקת מי שפיר רשלנית
• רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטראסאונד חלקית, האמנם?

בדיקת דיקור מי שפיר הינה בדיקה נפוצה במסגרת הריונות המוגדרים הריונות בסיכון. כמו כן, כאמור, הריונות של נשים בגיל מבוגר ידועים כהריונות מסוכנים בהם הסיכוי ללקות בתסמונת דאון הוא מן הגבוהים. בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש לבחון סוגיה משפטית זו בדיון שנערך בין כתליו לאחרונה. השאלה אשר עמדה במרכזו של הדיון הייתה - האם אי ביצוע דיקור מי שפיר במהלך הריון שבסופו נולד תינוק הסובל מתסמונת דאון, מהווה רשלנות רפואית.

האם התובעת הופנתה לביצוע הבדיקה?

במקרה דנן דובר על אישה אשר טענה כי בגין רשלנות רפואית של קופת החולים והרופאים, לא הופנתה היא לביצוע דיקור מי שפיר. התובעת הוסיפה כי לא ידעה היא על חשיבות הבדיקה והרופאים לא הסבירו לה אודותיה.

הרופאים הנתבעים טענו בבית המשפט כי לא היו דברים מעולם. לשיטתם, האישה, אשר נכנסה להריון בגיל מאוחר יחסית (37), הופנתה גם הופנתה לביצוע הבדיקה. כמו כן, לטענת הנתבעים, התובעת, מטעמיה שלה, לא הייתה מעוניינת לבצע את הבדיקה ועל כן מדובר ברשלנות הנופלת לכתפיה.

• בית המשפט לא יממן לתובע חוות דעת רפואית
• הצוות הרפואי לא התרשל - בני הזוג לא יקבלו פיצויים
• הרופאים יפצו את הורי החייל בשל לקיחת דגימות מגופתו לצורכי מחקר והוראה מבלי ליידעם

בית המשפט בחן את חומר הראיות אשר הוצג בפניו וקבע כי דין התביעה להידחות. השופטת, יעל וילנר, ציינה כי מהחומר הרפואי עולה שהתובעת הופנתה לפחות פעמיים לביצוע דיקור מי שפיר ופרטי הבדיקה וחשיבותה הוסברו לה מבעוד מועד. אי לכך, לא ניתן לקבוע כי קיימת רשלנות רפואית לפתחה של קופת החולים או על כתפיהם של הרופאים המטפלים.

האם הרופאים היו אמורים להתעקש?

בית המשפט נדרש לבחון סוגיה נוספת במסגרת מקרה זה. מהי מסגרת האחריות המוטלת על רופא ביודעו כי מדובר בבדיקה שיכולה להיות משמעותית ביותר עבור האדם שמולו. האם היה על הרופאים להתעקש פעם נוספת כי האישה תבצע את הבדיקה.

ידוע מן הרפואה כי הריונות מאוחרים עלולים להיות מלווים בסיכונים רבים. כמו כן, תסמונת דאון בהריון לאחר גיל 35 ידועה כאחד מן הסיכונים הנפוצים יותר. עם זאת, השופטת קבע כי הרופאים למעשה כיבדו את החלטתה של המטופלת אשר עמדה על סירובה לבצע את דיקור מי השפיר. כאן המקום לציין כי בדיקה זו יכולה להסב נזקים לעובר ולאם ומקרים של סיבוך היא עלולה להביא אף למוות.

מכל האמור לעיל, בית המשפט קבע כי הרופאים לא התרשלו כלפי התובעת במקרה דנן והתובע (בנה) לא נולד בעוולה.