הפסדים כספיים בשוק ההון ותביעה כנגד בית השקעות בגין רשלנות מקצועית

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

תביעה נגד בית השקעות בין הפסדים כספיים

האם בית השקעות יכול להיות אחראי מבחינה נזיקית להפסדים כספיים של לקוח? על פי השופטת דניה קרת-מאיר, התשובה לכך יכולה להיות חיובית. מדובר בהחלטה שהתקבלה במסגרת דחיית ערעור שהוגש על ידי בית השקעות גדול. ערעורו של בית ההשקעות נגע להחלטה קודמת של וועדת המשמעת ברשות לניירות ערך (אשר הוחלפה בינתיים בוועדת האכיפה המנהלית).

עובדות המקרה היו כדלקמן. לקוח הגיש לוועדת המשמעת תלונה בגין רשלנות מקצועית של בית השקעות בעקבות הפסדים של למעלה ממיליון דולרים. מדובר ברופא אשר פנה לבית ההשקעות על מנת לקבל ייעוץ באשר להשקעת סכום של כ-2.5 מיליון דולרים שהוחזקו על ידו בחו"ל. הרופא התנה לבית ההשקעות את התנאי הבא - ההשקעה צריכה להיות בהפקדה בחו"ל ובאפיק "סולידי". כמו כן, הרופא ביקש כי השקעת הכספים תהיה נזילה.

      קראו עוד בתחום:

• ניסיון להטיל אחריות על בית השקעות לאחר רשלנות של סוכן פנסיוני
• רשלנות מקצועית של יועצי השקעות בבנק הפועלים

בית ההשקעות העמיד לרשות הרופא שלוש אפשרויות מבחינת אפיקי השקעה. שניים מן האפיקים הנ"ל היו מוצרים בפיקוחה של הרשות לניירות ערך. האופציה השלישית לא הייתה כפופה בזמנו לחוק הייעוץ. האופציה השלישית נחשבה ללהיט בקרב בתי ההשקעות, וזאת בשל היותה מוצר מתוחכם שיצר והניב למשקיעים רווחי עתק.

עם זאת, במוצר הנ"ל היה טמון גם סיכון. ואכן, אשר הרופא יגור קרה. הסיכון התממש והלקוח הפסיד סך של למעלה ממיליון דולרים. הרופא טען כי הוא החליט ביחד עם בית ההשקעות ללכת על האפיק השלישי, וזאת תוך כדי שהוא משקיע את כל כספו ונוטל הלוואה גדולה. לדבריו, בסופו של היום, וחרף בקשתו כי האפיק יהיה "סולידי ונזיל", הוא הפסיד סכומים משמעותיים. אי לכך, הוגשה על ידו תלונה כנגד בית ההשקעות.

מדוע בית המשפט קיבל החלטתו?

בית המשפט פסק את פסיקתו על בסיס שני מסרים נורמטיביים עיקריים. בית המשפט דחה את טענת בית ההשקעות לכך שהיות והלקוח בחר בסופו של היום באפיק השקעתי שלא היה כפוף לחוק הייעוץ, לא היה מקום להחיל עליו את הוראותיו של החוק. נקבע כי השירות אשר ניתן ללקוח הינו מקשה אחת ואין לפרקו לגורמים.

דהיינו, כאשר הלקוח קיבל מספר הצעות שחלקן היו כלולות תחת חוק הייעוץ וחלקן לא, מבלי שנערך עם האחרון גילוי נאות, הרי שהיה מקום לראות את כל הייעוץ של בית ההשקעות כולו כפוף להוראות החוק. בית המשפט מצא בכך "פרשנות ראויה ויישום נכון של תכלית המונח ייעוץ השקעות".

בית המשפט קבע כי התכלית המקופלת מאחורי חוק הייעוץ מעניקה למונח "ייעוץ השקעות" פרשנות רחבה. כפי שנקבע בעבר בבג"צ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר ואח', מטרתו של חוק הייעוץ הינה להבטיח מתן שירותי ייעוץ השקעות על ידי גורמים בעלי רמה מקצועית נאותה. זאת על מנת להגן על ציבור המשקיעים אשר בוחרים להשתתף בשוק ההון. החקיקה נועדה גם להגן - בין השאר - על ציבור של משקיעים "לא מתוחכמים" אשר ברור כי הם שמים את מלוא מבטחם בייעוץ שניתן להם על ידי יועצי ההשקעות. למעלה מכך, אין ספק כי במידה וההשקעות לא תקבלנה את ההגנה הראויה, משקיעים שאינם מבינים בתחום לא ייכנסו לשוק ההון, ובכך ייפגע האינטרס הציבורי בחיזוק אפיק פיננסי זה.