אחריות שומר של חברה להובלה, האם הופרה?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
תביעה נגד חברת הובלות בגין רשלנות מקצועית
במסגרת תביעה אשר הוגשה לפתחו של בית משפט השלום בתל אביב, טען התובע כי רשלנות מקצועית מצידה של חברת הובלות הסבה לו נזקים כלכליים רבים. לטענתו של התובע, במהלך הובלת דירות מישראל לצ'כיה, הופר חוזה ההובלה על ידי החברה וחלק מתכולת דירתו נפגע.
התובע גמר אומר להעביר את דירתו מישראל ולצ'כיה וזאת לשם העתקת מקום מגוריו. לצורך העברת הציוד, התקשר התובע עם החברה הנתבעת אשר מתמחה בהובלת תכולת דירות. במסגרת ההסכם בין הצדדים, נקבע כי המכולה תיסגר בישראל ותיפתח בצ'כיה בנוכחות התובע.
בניגוד להתחייבות, לפיה תגיע המכולה, סגורה, לצ'כיה, נפתחה המכולה על ידי חברה שפעלה מטעם הנתבעת. לאחר פתיחת המכולה, המטען הוצא ממנה למחסן, חלקו אבד וחלקו ניזוק. התובע אשר מתגורר כיום בצ'כיה, נאלץ להגיש תביעתו בישראל.
הנתבעת לא כפרה בקיום חוזה ההובלה ובהתחייבות שלא לפתוח את המכולה. עם זאת, הנתבעת טענה כי היה על התובע לבטח את המיטלטלין וזאת משום שבהובלת המכולה היו מעורבים מספר גורמים נוספים. כמו כן, הנתבעת חלקה על שיעור הנזק הנתבע.
האם החברה אחראית לנזקים?
בית המשפט קבע כי במסגרת ההסכם בין הצדדים, נקבע במפורש שהעברת המכולה תיעשה מדלת לדלת והמכולה לא תיפתח עד הגיעה לצ'כיה. אי לכך, פתיחתה של המכולה בטרם עת היוותה פגיעה משמעותית בתובע והפרה יסודית של החוזה. המכולה נפתחה במקרה דנן, לא בשל דרישות המשטרה או המכס, אלא בשל נסיבות השמורות עם הנתבעת.
השופטים ציינו את עדותו המהימנה והרהוטה של התובע וביכרו את גרסתו לאופן השתלשלות האירועים. כמו כן, הנתבעת לא השכילה להביא לעדות את הסוכן אשר התקשר עם התובע לצורך עריכת החוזה. הלכה פסוקה היא כי אי הבאתו של עד, עומדת לרועץ לצד אשר נמנע מכך. בפסק הדין צוין עוד כי אחריות החברה נובעת גם מהמסגרת הנורמטיבית אשר מעוגנת בחוק חוזה קבלנות ובחוק השומרים. בין הצדדים חלו הוראות חוק חוזה קבלנות שכן החוזה המדובר היווה קבלנות כהגדרת סעיף 1 לחוק (חוזה לעשיית מלאכה או מתן שירות).
קראו עוד בתחום:
- חובה להגיד ללקוח על מתן ייעוץ בניהול השקעות אשר ניתן ללא רישיון
- תביעה נגד סוכן ביטוח בגין מכירת פוליסת ביטוח של חברה זרה
- רשלנות מקצועית מצידו של בעל אולם אירועים בגין גניבה מרכב של אחד האורחים
- אי מתן הסבר ללקוח על משמעות הליך במתכונת סעיף 79א'
החברה התחייבה בפני הלקוח להוביל את תכולת דירתו מדלת לדלת, ועל כן נקבע כי המכולה הייתה במהלך העבודה בגדר של "בידי הקבלן".
חוק חוזה קבלנות קובע כי מרגע שקיבל הקבלן נכס לידיו, חלה עליו חובת האחריות לשמור על שלמותו וטיבו של הנכס. למעשה, קבלן זה הופך לשומר בשכר של הנכס. סעיף 2(ב) לחוק השומרים מגדיר אחריותו של שומר בשכר באופן הבא - שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן.
הנתבעים ניסו לטעון סייג לאחריות בגין נסיבות בלתי צפויות הכרוכות בהובלת מכולה מישראל לצ'כיה. עם זאת, טענה זו נדחתה אף היא בבית המשפט. סייג לאחריות, לפי חוק השומרים, קובע כי שומר איננו אחראי לאובדן או נזק לנכס אשר נגרמו בעקבות שימוש רגיל לפי תנאי השמירה או עקב בלאי טבעי. עם זאת, אין בסייג זה בכדי להפחית מאחריות שומר בשל רשלנות.
האם העדר ביטוח מהווה אשם תורם?
החברה טענה כי יש לקבוע העדר ביטוח הינו סייג לאחריותה. עם זאת, השופטים קבעו כי לא ניתן למצוא לטענה זו כל בסיס. על פי החקיקה הרלבנטית, אחריות הקבלן כשומר לא מותנית בקיום ביטוח. "אגב, לאור סיכון זה פתוחה הייתה הדרך לנתבעת לבטח עצמה", נכתב בפסק הדין.