אחריות המשטרה בנזיקין בגין אי מניעת פשע

דרגו את המאמר

האם המשטרה אחראית לפיצויי בגין אי מניעת פשע?

אזרחים רבים מתלוננים לעיתים על רשלנות מקצועית מצד המשטרה אשר בגינה לא נמנע פשע. האם המשטרה חייבת בנזיקין בשל אי מניעת פשע? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון ונקבע כי אין להטיל באופן גורף אחריות מסוג זה על המשטרה.

מדובר בתביעה נזיקית כנגד המשטרה אשר הוגשה לאחר רצח תינוק בן חודשיים על ידי אביו, אסיר אשר ריצה מאסר בגין עבירות אלימות כגון ניסיון להריגה ושוד, והשתחרר לאחר 18 שנה. ביום המדובר הוזעקה המשטרה לבית הנרצח לאחר שהשכנים שמעו צעקות ומריבות קולניות בין הרוצח לאשתו. ניידת משטרה, ובה שוטר ושוטרת, הגיעה למקום בסביבות השעה 19:00 בערב.

מדובר בדירה צמודת קרקע ובה מפרסת אשר פונה לכיוונה של החצר. השוטרים הגיעו לזירה ומצאו את האב כאשר הוא יושב ללא חולצה במרפסת. השוטר שאל את האב מה אירע והאחרון השיב "לא קרה כלום". לאחר דקה קצרה הבחין שוטר בכוס שבורה על הרצפה ושאל את האב לפשר הדבר. האחרון אמר כי מדובר בכוס שנפלה ונשברה. תוך כדי תחקורו של האב, יצאה האם מהבית כאשר היא נסערת וטוענת "הוא עוד יהרוג אותי".

השוטרת הוצמדה לאם ואילו השוטר המשיך לחקור את האב. בשלב מסוים נאלץ השוטר אף לחסום את דרכו של האב כאשר ניסה להתקרב לאישה. השוטר ביקש מהאב להיכנס לבית ולהביא תעודת זהות. האב ניצל את ההזדמנות וניסה להימלט. בין השוטר לבינו התפתח מאבק. לפתע, האב רץ לכיוון עריסתו של התינוק והחל לבעוט בה. בתוך שניות שלף האב את התינוק מהעריסה ולמרות שנשקו של השוטר היה מכוון לעברו, הטיח את הילד ברצפה וגרם למותו.

בית משפט השלום קובע - המדינה אחראית לפצות את המשפחה

בהליך פלילי הורשע האב במאסר עולם. לאחר ההרשעה הפלילית, הגישה המשפחה תביעה בשם עיזבונו של התינוק, כנגד המשטרה בגין רשלנות. בית המשפט השלום בחיפה קבע, בפסק דינה של השופטת כמאלה ג'דעון, כי המדינה אחראית לנזקי התובע מתוקף אחריותה השילוחית למעשיו של השוטר.

      קראו עוד בתחום:

• רשלנות שוטרים בטיפול בתלונה בדבר העדרות צעירה
• פיצויים ממשטרת ישראל בעקבות חיפוש בבית הלא נכון
• רמיזה על נטיה מינית בתור לשון הרע, האמנם?

השופטת ציינה כי המדינה לא העריכה נכונה את האירוע והיה מקום לשלוח לזירה שוטרים המיומנים בהתמודדות במצבי לחץ. כמו כן, השופטת הוסיפה כי השוטרת במקרה דנן הייתה חסרת ניסיון (חיילת בשירות סדיר אשר שירתה במשטרה ארבעה חודשים בלבד) וכל תפקידה הסתכם בעמידה לצד האם. השופטת אף מתחה ביקורת על התנהלותו של השוטר אשר "איבד את העשתונות" ולא מנע את המקרה למרות שהיה בידיו לעשות כן.

השוטר טען כי לא עשה שימוש בנשקו משום שחשש שיפגע בחפים מפשע. השופטת לא קיבלה טענה זו. "מדובר בחשש בלתי מוצדק בנסיבות המקרה. השוטר עמד בסמוך לנאשם כאשר גבו של האחרון מופנה אליו". השוטר ניסה לטעון עוד כי מדובר בשרשרת אירועים שהתרחשה בתוך שניות ספורות. גם טענה זו לא התקבלה. בפסק הדין נכתב כי תגובה מהירה וניהול מצבי סיכון ביעילות ובמיומנות הם עניין המצופה מכל שוטר.

הערעור בעליון מתקבל - המדינה לא תשלם

המדינה הגישה ערעור על פסק דין זה ובית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית משפט קמא. בפסק הדין במחוזי, נקבע כי יש לדחות את התביעה מבלי לפסוק הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין. השופט גרשון ציין בפסק דין זה כי לא הוכח שהכוח המשטרתי אשר טיפל באירוע לא היה מיומן דיו להתמודד עם מצב זה.

כמו כן, צוין כי מדובר בקריאה שגרתית ומבלי שהיה ידוע במוקד המשטרתי על היסטוריה של אלימות במשפחה. פעולת המשטרה באירוע הייתה סבירה ולא עלתה כדי רשלנות המזכה בפיצויים, נכתב בפסק הדין. זאת ועוד, השופטים במחוזי קיבלו את טענות השוטר לכך שהוא לא יכול היה לצפות את הטלתו של התינוק "ככדור ברזל" על הרצפה. ערעור אשר הוגש על ידי המשפחה לבית המשפט העליון, לאחר פסק הדין במחוזי, נדחה ברוב דעות.