האם יתום שאיבד את אביו בפיגוע יהיה זכאי למימון לימודים להשכלה גבוהה?

דרגו את המאמר

תביעה של יתום למימון השכלה גבוהה

לבית הדין האזורי לעבודה הוגשה תביעה כנגד הביטוח הלאומי על ידי תובע העותר להכיר בו כ"יתום" על פי כל דין, ולפיכך לחייב את המוסד לביטוח לאומי, לשלם לו דמי מחיה עבור תקופת לימודיו האקדמיים, ולהצהיר על זכותו לתשלום דמי מחיה עבור לימודים אקדמאים עתידיים.

התובע, יליד 1981, התגייס לשירות צבאי בחטיבת הצנחנים במסגרת ישיבת הסדר. בהיותו חייל בן 23, שכל התובע את אביו ואחותו בפיגוע רצחני של מחבל מתאבד. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתובע כ"יתום" בעקבות האירוע וזאת על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה ייצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי
• דחיית תביעה לקבלת קצבת תלויים מחמת שיהוי
• תביעה של ילד נכה כנגד ביטוח לאומי לצורך קבלת גמלה

בספטמבר 2007 פנה התובע באמצעות עורך דינו לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בו כ"יתום" לצורך זכאות לדמי מחייה במסגרת זכויות מימון השכלה גבוהה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של התובע וגרס שאין הוא נכנס בגדר הזכאים לזכות זו. אי לכך, הוגשה תביעה בעניין זה לבית הדין האזורי לעבודה.

מי זכאי לדמי מחייה ומימון השכלה גבוהה?

סעיף 32 להוראות אגף השיקום קובע כי זכאות למימון השכלה גבוהה ודמי מחייה ניתנת ליתום המוכר על ידי משרד הביטחון, ואשר התייתם לפני שמלאו לו 21 שנים. סעיף 1 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י- 1950 הגדיר, בין היתר, מי נכלל בגדר "יתום" באופן הבא:

"ילדו של הנספה – ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ – שלא מלאו לו 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 21 שנה ואותה שעה לא היה סמוך על שולחנו, וכן למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן-זוגו של הנספה".

האם התובע זכאי לתשלום למרות שהיה בן 23 במועד הפיגוע?

בית הדין לעבודה קבע כי התובע נכנס בהגדרה של ילדו של נספה, ולא בגדר יתום, זאת משום שאיבד את אביו אחרי שמלאו לו 21 שנים.

עורך דינו של התובע טען כי סעיף זה של החוק נועד להקל את יתומים אשר מאבדים את הוריהם בטרם סיימו את שירותם הצבאי, אך עיקרון זה ניתן מבלי שניתנה הדעת לתלמידי ישיבות ההסדר, המתגייסים מאוחר יותר.

      קראו גם:

• תביעה להבטחת הכנסה נדחתה בעקבות חקירה של המוסד לביטוח לאומי
• ביטול קצבת הבטחת הכנסה בגין שימוש ברכב
• שלילת הבטחת הכנסה בגין נסיעה לקזינו בטאבה

אי לכך, טען בא כוחו של התובע, יש לראות גם במרשו, אשר איבד את אביו במהלך שירותו הצבאי, כמי שלא היה עצמאי כלכלית ולכך יש לכלול אותו ב"פרשנות מרחיבה" במסגרת ההגדרה "יתום" על פי החוק. עורך דינו של התובע ביסס את טענותיו על המילים בחוק – "שאינו עומד ברשות עצמו".

בית הדין קבע כי אין מקום לקבל את טענות התובע אשר סותרות באופן מפורש את האמור בחוק. השופטים קבעו כי גם במידה והייתה מתקבלת טענתו של עורך הדין, הרי ש"מי שאינו עומד ברשות עצמו" הינו אדם שאינו עצמאי "שמחמת מום גופני או שכלי". על כן, ומשלא עלתה טענה כי לתובע מום שכזה, הרי שלא קיימת לתובע כל תועלת בפרשנות מרחיבה, אשר תראה בו, במועדים הרלוונטיים, כמי שלא "עמד ברשות עצמו".

וכך סיכמו השופטים את דבריהם בפסק הדין:

"אין ספק כי נסיבותיו האישיות של התובע, נוגעות ללב באופן יוצא דופן, ולא ניתן להישאר אדיש לנסיבות אלו, ולו היה מקום לפרשנות המיטיבה עימו – ראוי היה לעשות זאת. ברם, כאן, אין הדבר ניתן", כתבו השופטים בפסק הדין.