www.what2do.co.il

‏תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי``ז - 1957‏

‏תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי``ז - 1957‏

‏תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז - 1957‏

‏פתיח‏

בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 15 ,16, 24,17 ,38, 71, 93, ו-115 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, וסעיף 8 לתוספת הרביעית של החוק, אני מתקין תקנות אלה:



‏1. שיעורי דמי הביטוח‏

שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על-ידי עובד עצמאי הוא 1.3% מהכנסתו כאמור בסעיף 164 לחוק.



‏2. גימלה לעובד עצמאי כשהפגיעה אירעה בחו"ל‏

(א) עובד עצמאי, שאירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ-לארץ, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק ג’ לחוק אם נתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא הוכיח שהפגיעה אירעה תוך כדי עיסוקו במשלח יד שבו עסק בתכוף לפני צאתו לחוץ-לארץ ועקב עיסוקו באותו משלח-יד וכי בהיותו בישראל עשה את ההכנות והסידורים לקראת העיסוק במשלח-היד שבו נפגע בחוץ-לארץ;

(2) הפגיעה אירעה תוך ששה חדשים מיום צאתו את ישראל, או תוך תקופה יותר ארוכה שבאה עליה הסכמת מנהל ענף נפגעי עבודה.

(ב) פגיעה שאירעה לעובד עצמאי תוך נסיעה מישראל לחוץ-לארץ ועקב נסיעה כאמור תיחשב כפגיעה בעבודה אם הוכח שהוא צריך היה לעסוק במשלח-ידו תוך שלושת הימים הראשונים מהגיעו לחוץ-לארץ;

פגיעה שאירעה לו תוך נסיעה מחוץ-לארץ לישראל ועקב נסיעה כאמור תיחשב כפגיעה בעבודה אם עסק למעשה במשלח-ידו בחוץ-לארץ תוך שלושת הימים הראשונים לפני צאתו מחוץ-לארץ בדרכו לישראל.

(ג) עובד עצמאי שאירעה לו פגיעה בעבודה בשטחים המוחזקים על-ידי צבא הגנה לישראל יהיה זכאי לגימלה לפי חלק ג’ לחוק.

(ד) לענין תקנה זו "עובד עצמאי" - עובד עצמאי שהינו תושב ישראל.



‏3. חישוב הכנסות עובד עצמאי לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית‏

(א) לא היו לעובד עצמאי הכנסות החייבות בדמי-ביטוח בתקופה הקובעת לתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 36 לחוק (להלן - התקופה הקובעת), או אם הכנסותיו החייבות בדמי-ביטוח לפי קביעה על פי סעיף 43 (ב) לחוק עקב מעבר מסוג אחד של ביטוח למשנהו אינן משקפות נאמנה, לדעת המוסד, את הכנסותיו השנתיות של המבוטח, יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי הפגיעה (להלן - רבע השנה).

לא היתה לעובד העצמאי הכנסה גם ברבע השנה האמור, יראו כהכנסתו את שליש המכסימום כאמור בסעיף 36 לחוק, כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45 (א) לחוק.

לא הגיעו הכנסותיו של העובד עצמאי ברבע השנה מסיבת מחלה, לידה, היעדרות מהארץ, שירות בצבא הגנה לישראל (להלן - ימי היעדרות) להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות ברבע השנה בצירוף הכנסותיו המשוערות.

(ב) לא הגיעו הכנסותיו של העובד העצמאי בתקופה הקובעת בגלל ימי היעדרות העולים על 25 ימי עבודה להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות בתקופה הקובעת בצירוף הכנסותיו המשוערות.

(ג) "הכנסות משוערות" -

(1) לענין תקנת-משנה (א) - הכנסה יומית ממוצעת ברבע השנה המתקבלת מחלוקת ההכנסה הממשית ב-75 , כפול ימי היעדרות;

(2) לענין תקנת-משנה (ב) - הכנסה יומית ממוצעת בתקופה הקובעת המתקבלת מחלוקת ההכנסה הממשית ב-300, כפול ימי היעדרות.



‏4. תחולה‏

התקנות 8, 9, 21-11 ,23 ,24, 44-46 של תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, יחולו, לגבי עובד עצמאי, בשינויים המחוייבים לפי הענין.



‏4א. תחילה‏

תחילתה של תקנת-משנה 2 (ב) היא ביום ב’ בסיון תשכ"ז (10 ביוני 1967).



‏5. השם‏

לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957".




הצג כל ‏תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז - 1957‏

חזרה
הערות שוליים
( 1)‏
הערה: התקנות פורסמו בק"ת 715, תשי"ז, עמ’ 1635.


(2)‏
הערה: התקנות פורסמו בק"ת 715, תשי"ז, עמ’ 1635.


(3)‏
ת’ 1 - בנוסח המקורי:

"שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה המשתלמים על ידי עובד עצמאי הוא 1% מהכנסתו כאמור בסעיף 36 לחוק".

בק"ת 889, תשי"ט, עמ’ 1128, ת"ת 1.4.59, שונה השיעור ל0.8%-,

בק"ת 1008, תש"ך, עמ’ 1059, ת"ת 1.4.60, שונה השיעור ל0.6%-,

בק"ת 1281, תשכ"ב, עמ’ 1493, ת"ת 1.4.62, שונה השיעור ל0.5%-,

בק"ת 2547, תש"ל, עמ’ 1470, ת"ת 1.4.70, שונה השיעור ל0.8%-,

בק"ת 3501, תשל"ו, עמ’ 1252, ת"ת 1.4.76, שונה השיעור ל1%-, וכן במקום "סעיף 36" בא "סעיף 164",

בק"ת 3970, תשל"ט, עמ’ 988, ת"ת 1.4.79, שונה השיעור ל1.1%-.

בק"ת 4107, תשל"ט, עמ’ 1272, ת"ת 1.4.80, שונה לשיעור דלעיל.


(4)‏
ת’ 2 - בנוסח המקורי:

"עובד עצמאי, שאירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחו"ל, לא יהיה זכאי לגימלה לפי חלק ב’ לחוק".

ת’ 2(א) - בק"ת 2240, תשכ"ח, עמ’ 1703, ת"ת 13.6.68, סומנה ת’ 2 כתקנת משנה (א).

בק"ת 2696, תשל"א, עמ’ 1080, ת"ת 20.5.71, הוחלף לנוסח דלעיל

ת’ 2(ב) - נוספה בק"ת 2240, תשכ"ח, עמ’ 1703, ת"ת 13.6.68, בנוסח:

"עובד עצמאי שאירעה לו פגיעה בעבודה בשטחים המוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל, יהיה זכאי לגימלה לפי חלק ב’ לחוק על אף האמור בתקנת משנה (א)".

בק"ת 2696, תשל"א, עמ’ 1080, ת"ת 20.5.71, תקנת משנה (ב) סומנה כ-(ג) ובמקומה נוסף (ב) בנוסח דלעיל.

ת’ 2(ג) - בק"ת 2696, תשל"א, עמ’ 1080, ת"ת 20.5.71, תקנת משנה (ב) סומנה (ג).

בק"ת 2850, תשל"ב, עמ’ 1186, ת"ת 18.5.72, במקום "לפי חלק ב’ לחוק על אף האמור בתקנת משנה (א)" בא "לפי פרק ג’ לחוק".

ת’ 2(ד) - נוספה בק"ת 2850, תשל"ב, עמ’ 1186, ת"ת 18.5.72.


(5)‏
ת’ 3 - בנוסח המקורי:

"לא היו לעובד העצמאי בתקופה הקובעת לתשלום דמי ביטוח הכנסות לפי סעיף 36 לחוק, או שהכנסותיו כאמור לא הגיעו מסיבת מחלה, תאונה, לידה, היעדרות מהארץ, שירות בצבא הגנה לישראל, להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, ובלבד שהסכום המתקבל לא יהיה קטן מהסכום שהיה מתקבל לולא תקנה זו; ואם לא היתה הכנסה כאמור יראו כהכנסותיו את מחצית המקסימום כאמור בסעיף 36 לחוק כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45(א) לחוק."

ת’ 3(א) - בק"ת 1073, תשכ"א, עמ’ 392, ת"ת 1.12.60, הוחלף לנוסח:

"לא היו לעובד עצמאי הכנסות החייבות בדמי-ביטוח בתקופה הקובעת לתשלום דמי-ביטוח לפי סעיף 36 לחוק (להלן - התקופה הקובעת), יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי הפגיעה (להלן - רבע השנה). לא היתה לעובד העצמאי הכנסה גם ברבע השנה האמור, יראו כהכנסתו את מחצית המכסימום כאמור בסעיף 36 לחוק, כפי ששונה בתקנות לפי סעיף 45 (א) לחוק. לא הגיעו הכנסותיו של העובד העצמאי ברבע השנה מסיבת מחלה, לידה, היעדרות מהארץ, שירות בצבא הגנה לישראל (להלן - ימי היעדרות) להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות ברבע השנה בצירוף הכנסותיו המשוערות".

בק"ת 1451, תשכ"ג, 1503, ת"ת 23.5.63, אחרי המילים "לפי סעיף 36 לחוק (להלן - התקופה הקובעת)" בא "או אם הכנסותיו… את הכנסותיו השנתיות של המבוטח".

בק"ת 2696, תשל"א, עמ’ 1080, ת"ת 20.5.71, במקום "מחצית המקסימום" בא "שליש המקסימום".

ת’ 3(ב) - בק"ת 1073, תשכ"א, עמ’ 392, ת"ת 1.12.60, הוחלף לנוסח:

"לא הגיעו הכנסותיו של העובד העצמאי בתקופה הקובעת בגלל ימי היעדרות להכנסותיו הרגילות אילו עבודתו היתה מלאה, יראו לענין סעיף 9 לתוספת הרביעית לחוק כהכנסתו את הכנסותיו הממשיות בתקופה הקובעת בצירוף הכנסותיו המשוערות".

בק"ת 1451, תשכ"ג, עמ’ 1503, ת"ת 23.5.63, אחרי המילים "בגלל ימי היעדרות" בא "העולים על 25 ימי עבודה".

ת’ 3(ג) - הוחלף בק"ת 1073, תשכ"א, עמ’ 392, ת"ת 1.12.60, לנוסח דלעיל.


(6)‏
ת’ 4א - נוספה בק"ת 2317, תשכ"ט, עמ’ 420.


לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

ביטוח לאומי - תביעות פיצויים נפגעי תאונות עבודה

ביטוח לאומי- תביעות פיצויים לנפגעי תאונות עבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה.  

ועדה רפואית - אחוזי נכות

מהי ועדה רפואית? מי היא קובעת? מאמרים, עצות משפטיות ופניה אל עורכי דין באתר 

ועדות רפואיות

איך להתכונן לועדה רפואית? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין העוסקים בתחום הפיצויים 

זכויות נכים בביטוח לאומי

במאמר זה ננסה לפרסם חלק מההטבות אשר ניתנו לנכי תאונת עבודה. כל ההטבות שסופקו לתובעים הנ"ל, ניתנו בכפוף למבחנים שנקבעו בחוק, בתקנות ובפסיקה הנ"ל. זאת, למרות התכחשות המוסד לביטוח לאומי לזכאויות נכי תאונות עבודה ואי פרסום זכויות אלה.  

תביעת ביטוח בגין נכות מתאונה ומחלוקת בנוגע לפרשנות חישוב הפיצוי

מהו ביטוח "נכות מתאונה"? האם חברת הביטוח יכולה "לשחק עם פרשנות הסעיף"? 

תאונות עבודה או נכות כללית מה עדיף?

עשרות פסקי דין, מאמרים, עצות בנושאי תאונת עבודה, נכות ופניה אל עורכי דין באתר 

פיצויים בעקות תאונה אשר איננה תאונת עבודה - מהם דמי תאונה?

עובד בישראל אשר נפגע בתאונה שאיננה תאונת עבודה (לדוגמא, תאונה במהלך משחק כדורגל ביום חופש) יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת "דמי תאונה"... 

את מי תובעים לאחר תאונת עבודה ?

נפגעת בעבודה? נגרמו לך נזקי גוף? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר  

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.