www.what2do.co.il

תביעה לאחר תאונת דרכים ועקרון הקטנת הנזק בגין סירוב לעבור ניתוח

דרגו את המאמר

סירוב לעבור ניתוח ארתרוסקופי לאחר תאונה ומשמעותו מבחינת עיקרון הקטנת הנזק

 

ת"א 4221-09

 

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצויים בגין התאונה מחברת הביטוח הרלבנטית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הפיצויים אשר נפסקים לנפגע מחושבים על בסיס נכותו הרפואית והתפקודית. האם כאשר הנפגע יכול לעבור ניתוח אשר ישפר את מצבו הרפואי, חובה עליו לפעול כאמור? האם נפגע אשר יסרב לעבור ניתוח כגון דא ייאלץ לקבל פיצויים נמוכים יותר וזאת מכוח עיקרון הקטנת הנזק? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט במקרה שלהלן.

 

מדובר בתובע צעיר, בשנות ה-20 לחייו, אשר נפגע בתאונת דרכים. לאחר התאונה, הצעיר הגיש תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח של רכבו. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת באשר לחבותה של חברת הביטוח לפצות את התובע. עם זאת, חברת הביטוח טענה כי סכום הפיצויים צריך להיות נמוך בהרבה מהנטען, וזאת משום שהתובע היה יכול להקטין את נזקו באמצעות ניתוח.

 

נכותו של התובע נקבעה על בסיס חוות דעתה של מומחית רפואית בתחום האורטופדי אשר מונתה על ידי בית המשפט. מומחית זו העריכה כי התובע סובל מנכות בשיעור של 20% לצמיתות בגין פריקת כתף. המומחית הדגישה כי הרופאים הפנו את התובע לעבור ניתוח ארתרוסקופי. יודגש כי מדובר בניתוח אשר הסיכונים הנשקפים ממנו הינם "סיכונים רגילים הכרוכים בהרדמה וניתוח". סיכויי הצלחתו של הניתוח הארתרוסקופי הוערכו על ידי המומחית בכ-80% ונקבע כי נכותו של התובע תרד ל-10% בלבד במידה והוא יבחר לעבור את ההליך הרפואי המדובר.

 

סירוב לעבור את הניתוח וטענות הצדדים

 

התובע סירב לעבור את הניתוח. הצדדים היו חלוקים בנוגע למשמעות סירובו הנ"ל. מבחינת התובע, הוא הפנה את בית המשפט לפסיקה אשר ממנה הוא ביקש ללמד כי "לא היה מקום לחייבו לעבור את הניתוח". לטענתו, הוא קיבל ייעוץ אשר הזהיר אותו כי עסקינן בהליך רפואי הטומן בחובו סיכונים רבים כגון זיהום, חוסר הצלחה (עם פריקות חוזרות), הגברת כאבים, סיכונים שונים בשל הרדמה וכן השלכות בדבר תנועת הכתף בעתיד.

 

      קראו עוד על נושא זה:

 

מצד שני, חברת הביטוח טענה כי יש לחשב את הפיצויים לתובע על בסיס נכותו לאחר הניתוח, וזאת משום שבתור נפגע הוא חייב לפעול לשם הקטנת נזקו. "משנמנע מלעשות כן", טענה חברת הביטוח, "יש לראותו כאילו ביצע את הניתוח ועבר אותו בהצלחה". חברת הביטוח טענה למעשה כי סירובו של התובע לעבור את הניתוח היה "בלתי סביר".

 

המסגרת המשפטית והכרעת בית המשפט - הסירוב היה סביר

 

השופט (בתוארו אז) אהרון ברק, בע"א 252/86 גולדפרב נ' כלל חב' לביטוח בע"מ, התייחס לשאלות אשר יש לבחון בעת עיסוק בסוגיית סירוב לעבור ניתוח במסגרת תביעה נזיקית. נקבע כי הגורמים המשמעותיים לעניין זה הינם שלושה - מידת הכאב והסבל הכרוכים בניתוח, הסיכון שבניתוח, ומידת הצלחתו הצפוייה.

 

השופט ברק קבע כי מדובר בגישה אשר מטרתה "לאזן בין השיקולים השונים. דהיינו, אין לקבוע כי סירוב לניתוח הינו לעולם בלתי סביר, אך לא מדובר בתפיסה הגורסת כי נפגע רשאי לסרב לקבל טיפול רפואי לשם האדרת נזקיו". נטל ההוכחה במקרים אלה רובץ לפתחו של הנתבע. דהיינו, עליו להוכיח שסירובו של התובע לעבור את הניתוח היה סביר וכי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו.

 

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי לאחר בחינת טענותיו של התובע, השגותיה של חברת הביטוח ועמדתה של המומחית הרפואית, לא היה מקום לזקוף לחובתו של הנפגע את הסירוב לעבור את הניתוח הארתרוסקופי המדובר. הודגש כי למרות סיכויי ההצלחה הגבוהים של הניתוח, אשר הוערכו על ידי המומחית בכ-80%, עדיין לא היה ניתן להתעלם מכך שנשקפה לתובע גם סכנה משמעותית בשיעור של 20% בעת בחירה בהליך הרפואי הנ"ל.

 

זאת ועוד, המומחית העידה כי גם לאחר הניתוח התובע עדיין יהיה בסכנה לפרוק את כתפו פעם נוספת והפעם - לאחר הניתוח - מצבה של הכתף עלול להחמיר. דהיינו, הניתוח היה בעל השלכות של ממש באשר לעתידו הרפואי של הנפגע.

 

חברת הביטוח טענה כי התובע כלל לא הבין את מהות הסיכונים והוא לא היה מודע למידתם. לטענתה, התובע טען במהלך חקירתו בבית המשפט כי הוא מסרב לעבור את הניתוח, אך לא השכיל להסביר מדוע. לדוגמא, חברת הביטוח הדגישה כי כאשר התובע נשאל באשר לסיכון מפני ההרדמה הכללית, הוא מילא פיו מים ואמר "לא זוכר מהו הסיכון". עם זאת, בית המשפט קבע כי הוא דווקא התרשם מכך שהתובע הבין היטב את הסיכונים אשר הניתוח טמן בחובו. נקבע כי הוא אמנם לא ידע מהי משמעותם של המושגים המקצועיים בשפה הרפואית, אך הוא בהחלט ירד לעובי הקורה מבחינת השלכותיהם על חייו.

 

"התובע היה מודע לתוצאות המעשיות האפשריות בביצוע הניתוח, תוצאות אשר היו עלולות לגרום לו להרעה במצב הפריקה, בצורך לטפל בפריקה באמצעות פנייה לבית החולים, ולא בכוחות עצמו כפי שהוא עושה היום, לכאב ולסבל הכרוכים בניתוח, ולקושי בתפקודו היומיומי", נקבע בפסק הדין. יתרה מכך, התובע העיד בתצהירו כי הוא לא קיבל את החלטתו ב"חלל הריק" אלא נעזר בייעוץ רפואי אשר במסגרתו הוא קיבל מידע אודות מלוא הסיכונים והסיכויים נשוא הניתוח.

 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תסמונת Apert

תסמונת זו, שאינה שכיחה וטרם נדונה בפסיקה הישראלית, נתגלתה על ידי רופאה בשם זה, בצרפת בשנת 1906... 

קורפוס קולוסום

קורפוס קולוסום (Corpus callosum), איבר הקרוי גם "קורה", מהווה אגד של סיבי עצב המחברים את שתי אונות המוח, וצורתו כשל בננה... 

בדיקת חלבון עוברי

. בדיקה זו הינה סקר ביוכימי לבחינת הסיכון, שמא העובר סובל מתסמונת דאון או תסמונות אחרות... 

בדיקת שקיפות עורפית

בבדיקה זו, שאינה חודרנית, המבוצעת באמצעות מכשיר האולטרסאונד, מודדים את כמות הנוזל האגור באזור העורף של העובר... 

בדיקת סיסי שיליה

בדיקה זו, הינה למעשה דגימה – ביופסיה - של השיליה. מטרתה הינה גילוי מחלות גנטיות אצל העובר... 

הצהרת בריאות בפוליסת ביטוח

מהי הצהרת בריאות? מהו חשוב לדעת עם מתן פרטים רפואיים במסגרת הצהרת בריאות? 

ביטוח בריאות - מושגים בביטוח בריאות

מושגים חשובים בביטוח בריאות ... חשוב ומומלץ לדעת במיוחד לפני שחותמים ... 

עובד אשר נפגע בתאונה כתוצאה מרשלנות יהיה זכאי לפיצויי מהמעביד, האמנם?

במקרים בהם מתרחשת תאונת עבודה אשר גורמת לנזקי גוף לעובד, פתוחה בפני האחרון הדרך גם להגשת תביעה נזיקית כנגד המעסיק בגין רשלנותו... 

מהו ייפוי כוח למתן טיפול רפואי?

כל אדם בגיר וצלול בדעתו, רשאי למנות מיופה כוח, כדי שיקבל בשמו החלטת רפואיות שונות, ביום שבו לא יוכל עוד לתת הסכמה מדעת עבור קבלת טיפולים רפואיים, מפאת מצבו הגופני או הנפשי.  

גמלת ילד נכה מביטוח לאומי: כיצד להגיש תביעה?

גמלת ילד נכה מביטוח לאומי היא קצבה חודשית המשולמת עבור ילד עם לקות, עד גיל 18. הקצבה נקבעת על ידי הוועדה הרפואית בהתאם לסוג הלקות ומידת תלותו של הילד בזולת. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.