דחיית תביעה לקבלת קצבת תלויים מחמת שיהוי
| דרגו את המאמר |
|
תביעה לקבלת קצבת תלויים מהביטוח הלאומי
האם בית המשפט יורה למוסד לביטוח לאומי לשלם את "קצבת התלויים" לבני משפחתו של מנוח אשר נהרג במהלך עבודתו? זהו עניינה של התביעה שלפנינו, אשר הוגשה על ידי אלמנתו של קבלן שיפוצים, שמצא את מותו עת נפל מגג שבור של מחסן בסניף קו-אופ. לאלמנתו של המנוח הצטרפו גם אימו, אביו, ובתו הקטינה אשר בעת מותו טרם מלאה לה שנה.
התובעים טענו כי היו הם תלויים באופן כלכלי מוחלט במנוח ועל כן עתרו לקבלת "קצבת תלויים" מהמוסד לביטוח לאומי. לדבריהם, המנוח נפל בעת עבודתו לאחר שהוזמן לבצע עבודה על ידי אדם אשר נפטר יום לפני הגשת התביעה.
קראו עוד בתחום:
- מהו דינו של ספק בתביעה נגד הביטוח הלאומי?
- תביעה של ילד נכה כנגד ביטוח לאומי לצורך קבלת גמלה
- תביעה להבטחת הכנסה נדחתה בעקבות חקירה של המוסד לביטוח לאומי
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת שהמנוח לא דיווח על עצמו כעצמאי ואיש לא דיווח עליו כשכיר. כמו כן, לא שולמו עליו דמי ביטוח כשכיר ולא הוצאו בעבורו תלושי משכורת. לא זו אף זו – למנוח אף לא היה בעת התאונה אישור עבודה תקף בישראל.
המשפחה קיבלה פיצויים מה"קו-אופ" - 400,000 שקלים
נסיבות מותו של המנוח נחקרו על ידי משרד התמ"ת ובעקבות ממצאי החקירה הוגשו כתבי אישום נגד ה"מעביד" וסניף הקו-אופ אשר בו נעשתה העבודה. לאחר שהגיעו הצדדים להסכם פשרה – שילמו הקו אופ וה"מעסיק" סכום של 410 אלף שקלים למנוח, זאת מבלי להודות באחריות כלשהיא לתאונה.
בהסכם הפשרה נקבע כי הסכומים הנ"ל כוללים תביעות מיטיבים מכל סוג בעבר בהווה ובעתיד, והתובעים או מי מהם ישפו את הנתבעים על כל סכום שידרשו לשלם ע"י צד ג’ כלשהו לרבות המוסד לביטוח לאומי.
הביטוח הלאומי טוען - המשפחה פעלה בחוסר תום לב
התביעה הוגשה לבית המשפט כשש שנים לאחר התאונה, אך בית המשפט דחה את טענת השיהוי שנטענה על ידי בא כוחו של המוסד לביטוח לאומי. עורך הדין מטעם הביטוח הלאומי טען כי כאשר דחה בית המשפט את טענת השיהוי שהציג, לא הונח על שולחנו של השופט גם הסכם הפשרה בין משפחת המנוח ל"אחראים" למותו. אי לכך, על בית המשפט לדון מחדש בטענה זו שכן בין התאונה לבין הגשת התביעה חלפו למעלה משש שנים.
קראו גם:
- ביטול קצבת הבטחת הכנסה בגין שימוש ברכב
- שלילת הבטחת הכנסה בגין נסיעה לקזינו בטאבה
- עבדה כמנהלת משמרת בחנות פרחים ולא תקבל מענק "עבודה מועדפת"
בית המשפט קבע כי אכן השיהוי הארוך מעלה תהיות לגבי התנהלות משפחת המנוח בתביעה. השופטים סברו כי התנהלות זו הביאה לפגיעה של ממש ביכולתו של הביטוח הלאומי למצות את הזכויות אשר היו בידו.
פגיעה זו רלבנטית במיוחד לאור העובדה שהתובעים היו מיוצגים על ידי עורכי דין בהסדר הפשרה עם המבטחים, והיו מודעים היטב לזכותם לתבוע קצבת תלויים. אעפ"כ, התביעה הוגשה בסמוך למועד בו יכול היה הביטוח הלאומי לבקש שיפוי לטובתו מאת המבטחים.
אי לכך, בית המשפט דחה את תביעתה של משפחת המנוח מחמת השיהוי. עם זאת, השופטים הוסיפו וציינו כי התביעה הייתה נדחית בכל מקרה, גם במידה ולא הייתה מוגשת בשיהוי כה רב, היות ומעמדו של המנוח לא היה מוגדר בתקופה המדוברת, לא כעצמאי ולא כשכיר. קל וחומר כאשר לא שולמו בעבורו דמי ביטוח לאומי לאורך כל התקופה.
