תביעת פיצויים בגין נזקי רטיבות לאחר שאלה תוקנו בעבר

דרגו את המאמר

רטיבות חזרה לאחר תיקון - תביעת פיצויים

נזקי רטיבות הינם אחד מליקויי הבנייה הנפוצים והשכיחים ביותר. נזקים אלו באים לידי ביטוי בקילופי טיח וצבע, החלשת המבנה, בלאי מואץ, קצר במערכת החשמל או סכנת התחשמלות וירידת ערך הנכס. בנוסף, נזקי רטיבות גורמים להופעת עובש ובמקרים קיצוניים, מהווים מפגע תברואתי. משכך, לאחר איתור נזקים אלו, רצוי לטפל בהם במהירות וביעילות על מנת למנוע חדירה או היווצרות של רטיבות בנכס.

בעיות רטיבות עלולות להיגרם כתוצאה מחדירת רטיבות ממרפסות או מהגג עקב פגם באיטום. במקרים אלו, עלולים להתפשט בתקרה ובקירות כתמי רטיבות. מים יכולים לחדור גם דרך קירות חיצוניים או מחלקו התחתון של הקיר, מרטיבות שנובעת מתחת לרצפת הנכס, מדליפות בצנרת או מקירות חדרי הרחצה והשירותים וכן כתוצאה מפגם בבידוד התרמי.

נזקים אלו מתגלים בדרך כלל רק לאחר שסימני רטיבות מופיעים בקיר או ברצפה, ולאחר שהנזק כבר נעשה. תיקון נזקים אלו יכול שיהיה מהיר ונקודתי ויכול שיהיה מתמשך ורחב היקף. לעיתים, נעשה ניסיון להסוות את הרטיבות ולבצע תיקון קוסמטי בלבד, אך כל ניסיון כזה עלול לעלות לניזוק בהגדלת הנזק והעמקתו, לא אחת, עד פגיעה בתשתיות המבנה.

תיקון מיטבי הוא תיקון בו מאותר מקום הדליפה והגורם לנזק ונערך מפרט כולל לשיקום יסודי. במידה והשיקום לא היה יסודי, עלולות להיות לכך השלכות: בטווח הארוך הרטיבות יכולה לחזור ולחלופין, לגרום לנזקים משמעותיים ליסודות המבנה, לצבע, לרצפה, לתקרה ולחומרי הבידוד בבית עקב "רטיבות כלואה".

פרט לתיקון היסודי, נזקי הרטיבות מהווים עילת תביעה כנגד האחראי לנזק או כנגד חברת הביטוח על מנת לקבל פיצויים בגין עלויות הנזק והתיקון שנעשה. על מנת לקבל פיצוי מחברת הביטוח, יש צורך לוודא כי הפוליסה מכסה נזקים אלו. לעיתים, חברת הביטוח אף שולחת איש מקצוע מטעמה על מנת לתקן נזקים אלו.

התביעה הנידונה ממחישה את הבעייתיות הכרוכה בתיקוני רטיבות ואת הצורך בתיקון מעמיק, יסודי ומקצועי. כאשר הדבר לא נעשה בצורה זו, עלולות להיות תוצאות קשות.

האם חברת הביטוח תיקנה את נזקי הרטיבות כראוי?

במקרה דנן, התובעת הייתה מבוטחת אצל הנתבעת בפוליסה שכיסתה בין היתר נזקי רטיבות מצנרת דולפת. בשנת 2004 תיקנה הנתבעת, באמצעות גוף שהועסק על ידה, נזקי צנרת דולפת שהייתה בין גג הדירה לתקרה בבית התובעת. התובעת טענה כי שנה לאחר מכן, שוב נמצאה רטיבות באותו מקום ודרשה כי הנתבעת תשוב ותתקן את התקלה.

התובעת טענה כי הנתבעת לא תיקנה את התקלה אלא ביצעה תיקון קוסמטי ותו לא. לטענת הנתבעת, הנזק השני לא נגרם מדליפת צינור אלא נבע מפגם באיטום הגג, שהתרחש בעקבות עבודות שיפוץ שנעשו בגג, והדבר לא היה באחריותה.

לאחר שנשמעו טענות הצדדים, עדויות השמאים ונקראה חוות הדעת מטעמם, בית המשפט פסק כי הדין עם התובעת. בית המשפט קבע כעניין שעובדה, לאחר ששמע את עדות התובעת, כי התיקון שנעשה בשנת 2005 לא נעשה לשם שיפוץ הגג אלא עקב חזרתה של תופעת הרטיבות בדירה ועלה צורך ממשי לתקן את הנזק. לאור נסיבות המקרה, נקבע כי התיקון שבוצע בשנת 2004 הצביע על שתי אפשרויות.

האחת, שהתיקון שהיה בשנת 2004 היה לקוי, באופן שנגרם נזק לאיטום. השנייה, ששנה לאחר מכן הייתה דליפה נוספת. חוות דעת השמאי מטעם התובעת קבעה כי התיקון הראשון היה לקוי ורשלני. חוות דעת זו לא נסתרה על ידי הנתבעת ומשכך אימץ אותה בית המשפט. כלומר, בית המשפט קיבל את התביעה והשית על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך של 17,800 ₪ בגין התיקונים הנוספים, וכן 2,000 ₪ הוצאות משפט.

לסיכום, במקרה זה התקבלה תביעת בעלת הדירה באשר לזכאותה לפיצוי בגין גובה הנזק. מקרה זה הדגים את החשיבות שבהקפדה על איכות ומקצועיות התיקון ובעל המקצוע עצמו, על מנת למנוע את חזרת בעיית הרטיבות בעתיד.