פיצוי מהמשטרה בעקבות פריצה בשל רשלנות שוטרים
| דרגו את המאמר |
|
רשלנות משטרה ופיצוי בגין פריצה
ת"א 33546-12-09
בית המשפט קבע כי המשטרה תשלם פיצויים בסך כ-46,000 שקלים לבעל נגרייה אשר עסקו נפרץ בגין רשלנותה. על פי עובדות המקרה, המשטרה פרצה את הנגרייה בשל שריפה אשר התלקחה בבניין. עם זאת, במקום לנעול את הנגרייה במנעול משמעותי, או לכל הפחות ליצור קשר עם בעל הנכס, המשטרה, לאחר כיבוי האש, נעלה את הנגרייה בשני מנעולים דקים ולא השכילה לאתר את התובע.
קראו עוד בתחום:
- פיצויים בסך שלושה מיליון שקלים בגין רשלנות משטרה בטיפול בהעדרות
- הותקף במהלך הפגנה בעיר ערבית, האם פיצויים מהמשטרה?
- שיפוי בגין רשלנות משטרה - סעיף 80 לחוק העונשין
- משטרת ישראל תשלם פיצויים בעקבות נזקים לרכב לאחר החלקה על כתם שמן
כתוצאה מנעילת המקום במנעולים ה"צנועים", העסק נפרץ ונגנב ממנו ציוד יקר ערך. בית המשפט קבע כי הפריצה אירעה בשל רשלנותה של המשטרה ועל כן השופטת, יסכה רוטנברג, פסקה פיצויים לתובע.
מדובר בנגרייה אשר פעלה באופן חלקי ברחוב חנינא בתל אביב. במאי 2007 פרצה בבניין בו שוכנת הנגרייה שריפה. המשטרה ומכבי האש נאלצו לפרוץ למספר עסקים בבניין וזאת על מנת לכבות את האש. השוטרים טענו כי הם ניסו לאתר באותו הלילה את בעל הנגרייה אך לשווא. אי לכך, טענו השוטרים, לא נותרה לנו ברירה אלא לנעול את המקום במנעולים אשר היו ברשותנו. יצוין כי בעל הנגרייה לא ידע דבר אותו השריפה ונעילתו של העסק במנעולים הפשוטים. למעשה, התובע הגיע למקום רק כעבור כשלושה חודשים ונדהם לגלות כי הנגרייה נפרצה ונגנב ממנה ציוד בשווי של עשרות אלפי שקלים. התובע העמיד את נזקו על 45,000 שקלים.
אחריות המשטרה, האמנם?
בית המשפט נדרש לבחון אפוא את שאלת אחריותה של המשטרה לנזקי הפריצה. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי דלתות הנגרייה נפרצו במהלך פעולות הכיבוי. כמו כן, לא הייתה גם מחלוקת בנוגע לנחיצות פריצת הדלתות על ידי המשטרה וכוחות הביטחון שהוזעקו למקום. בית המשפט בחן אפוא האם המשטרה התרשלה כלפי התובע והאם התקיים הקשר הסיבתי בין הנזקים (ציוד נגנב במהלך הפריצה) להתרשלות זו.
הלכה פסוקה היא כי משטרת ישראל יכולה להפעיל בסבירות ומיומנות את הסמכויות אשר ניתנו לה על ידי המחוקק. דהיינו, מוטל עליה לנקוט בכל האמצעים הסבירים המתחייבים וזאת בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. לא אחת, כאשר המשטרה פועלת באופן רשלני, בין במחדל ובין במעשה, קמה לנפגע זכות לתבוע פיצויים.
אחד מפסקי הדין המפורסמים בעניין זה ניתן בע"א 337/87 בוסקילה נ' מדינת ישראל. במקרה זה, מושב הוציא לאביו של אדם צו מניעה אשר מטרתו הייתה למנוע מהאחרון לשווק תוצרת חקלאית שלא באמצעות המושב. בשלב מסוים, המושב ביקש משוטרים אשר יגיעו לביתו של הבן ויזהירו את האחרון לבל יקטוף עגבניות מחלקתו בגין צו המניעה. השוטרים עצרו את הבן וכתוצאה ממעצרו אבד היבול. בית המשפט המחוזי קבע כי המושב יפצה את הבן בגין 90% מנזקיו ואילו המדינה תפצה בעבור 10% הנותרים.
הנפגע טען כי המשטרה התרשלה כלפיו וזאת משום שהוא נעצר שלא כדין לאחר שהשוטרים לא קראו את הצו המקורי. על פי הצו הזה, המניעה לא חלה עליו ועל חלקתו אלא על אביו. בית המשפט קיבל את הטענה וקבע כי גם פעולה של המשטרה אשר נעשית בסמכות יכולה להיעשות ברשלנות ולגרום לנזקים המקימים עילה לתביעת פיצויים.
השופטת: המשטרה התרשלה
במקרה דנן, השופטת קבעה כי לא הייתה מחלוקת שפעילותה של המשטרה במסגרת האירוע הייתה בתוקף סמכותה. עם זאת, נקבע כי נעילת העסק במנעולים דקים, במקום המנעולים המשמעותיים אשר היו במקום קודם לכן (כל אחד בעובי של כ-16 מ"מ) עלתה כדי רשלנות. אף השוטרים טענו בעדותיהם כי הם נעלו את הנגרייה במנעולים קטנים באופן זמני, וזאת משום שלא עלה בידם לאתר את התובע בליל השריפה. עם זאת, חרף נעילת העסק במנעולים דקים, ולמרות שהמשטרה ידעה כי ייתכן ובעל העסק לא יודע כלל על השריפה, השוטרים עזבו את המקום מבלי לשוב.
זאת ועוד, התובע העיד כי מדובר בנגרייה הנמצאת בחזקתו מזה למעלה מ-40 שנה. לדבריו, לא היה כל קושי לאתרו וזאת משום שהוא "מוכר באזור". התובע הוסיף כי הנגרייה רשומה בעיריית תל אביב על שמו וניתן לאתר שם את מספר הטלפון שלו. לטענתו, השוטרים היו יכולים להבחין גם במספר הטלפון על שער העסק.
בית המשפט קבע כי התובע הוכיח שהיה ניתן לאתרו והשוטרים לא איתרוהו מחמת רשלנותם. אכן, ניתן היה להבין מדוע השוטרים לא השכילו לאתר את התובע בליל השריפה. עם זאת, היות והמשטרה ידעה באיזה מצב נותר העסק לאחר האירוע (נעול במנעולים דקים כאשר בעל העסק אינו יודע על כך), הרי שהיה עליה לפעול לאיתור בעל הנגרייה מיד בבוקר למחרת. במילים אחרות, נקבע כי רשלנותה של המשטרה נבעה מכך שהיא לא הפעילה אמצעים סבירים לאיתור התובע וכתוצאה מאי איתורו, לא הוחלפו המנעולים הזמניים ונגרם נזק הפריצה.
