חידוש אוטומטי של ביטוח במהלך תקופת תפר בין פוליסות

דרגו את המאמר

האם חברת ביטוח לא תפצה בגין אי חידוש אוטומאטי של פוליסת ביטוח?

האם חברת הביטוח תשלום פיצויים בגין תביעת ביטוח לאחר שהפוליסה האחרונה הסתיימה כשבועיים לפני מקרה הביטוח? האם היה על חברת הביטוח לחדש הפוליסה באופן אוטומטי, או שמא מדובר בפעולה המנוגדת לחוק ולהנחיות הממונה על הביטוח?

המבוטח הינו בעל עסק העוסק בממכר מוצרי אלומיניום. העסק היה מבוטח בין השנים 2004 ו-2005 וכן מתחילת ינואר 2006 ועד לסוף אותה השנה. יום לפני רכישת פוליסת הביטוח החדשה, אירעה פריצה ברכב אשר בגינה ביקש המבוטח מחברת הביטוח תגמולי ביטוח לפי הפוליסה. למעשה, המבוטח טען כי הפוליסה אשר "הסתיימה" בשנת 2005 הוארכה באופן אוטומטי וזאת בהסתמך על דברים שנאמרו לו על ידי סוכן ביטוח מטעם הנתבעת שפעל כשלוחה.

חברת הביטוח טענה כי אין היא רשאית להאריך פוליסת ביטוח ללא קבלת חתימת המבוטח ועל כן הפוליסה במקרה דנן לא הייתה תקפה במועד הגניבה. מדובר אפוא בתקופת תפר בת שלושה שבועות בין תום הפוליסה הקודמת לבין חידושה. חברת הביטוח טענה כי בדצמבר 2005 נשלח אל סוכן הביטוח טיוטה לשם חידוש הביטוח לשנת 2006 אך טיוטה זו לא נענתה ועל כן לא התגבשה כדי פוליסה תקפה.

מהותו של סעיף 9 לחוק חוזה הביטוח

חברת הביטוח הפנתה את בית המשפט לסעיף 9(ב) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. סעיף זה קובע כי במידה והוסכם על תקופת הביטוח, והמבוטח הציע בכתב להאריך את תקופת הביטוח, המבטח יסכים להאריך את הביטוח לולא הודע אחרת. כמו כן, חברת הביטוח הציגה גם את עמדתו של הממונה על הביטוח אשר לטענתה קבע כי אין היא רשאית להאריך ביטוח באופן אוטומאטי.

      קראו עוד על תביעות ביטוח:

• התיישנות בתביעות פוליסת ביטוח תאונות אישיות
• לרמות את חברת הביטוח, האמנם?
• בעקבות חשש לסחר באיברים - חברת ביטוח לא תשלם החזר כספי להשתלה בחו"ל
• נזק לרכב בגין תדלוק שגוי - האם חברת הביטוח תישא בפיצויים?

המבוטח וסוכן הביטוח טענו, לעומת זאת, כי התקיים נוהג בין חברת הביטוח לבין סוכן הביטוח לפיו הפוליסה אכן מתחדשת באופן אוטומטי. לדבריהם, כל אימת שלא נשלחה הודעה על אי-חידוש על ידי סוכן הביטוח, היה נוהג של הארכת הפוליסה. חברת הביטוח טענה כי מדובר בהוראה המנוגדת לחוק וסוכן הביטוח חרג בכך מסמכותו.

בית המשפט השלום קבע כי המקרה דנן הינו "מקרה קלאסי של ניסיון להתחמק מתשלום תגמולי ביטוח בגין ה'תפר' שבין תקופות ביטוח". בפסק הדין נכתב עוד כי הוכח הנוהג לפיו חברת הביטוח האריכה את הביטוח באופן אוטומטי עם סיום תקופת הביטוח.

זאת ועוד, המבוטח הוכיח כי במידה ואירוע הפריצה לא היה מתרחש, ותקופת הביטוח הייתה מוארכת בסופו של היום, חברת הביטוח הייתה מבקשת את קביעתה החל מהראשון לינואר 2006 ולא ממועד החתימה על הפוליסה.

בנוגע להנחיית המפקח על הביטוח, בית המשפט קבע כי מטרתה של הנחיה זו הינה למנוע מצב בו מבוטח לא יקבל תגמולי ביטוח. הרציונאל העומד מאחורי הנחיה זו אינו יכול להביא למצב בו מבוטח ימצא עצמו מול שוקט שבורה, נכתב בפסק הדין.