האם אלמנת סוהר אשר נרצח לאחר פרישתו זכאית לפיצויים ממשרד הביטחון?

דרגו את המאמר

האם המנוח נרצח לאחר פרישתו משירות בתי הסוהר בעקבות תפקידו?

האם אלמנתו של סוהר לשעבר ברשות בתי הסוהר זכאית לקצבה ממשרד הביטחון בשל הקשר בין מותו של בעלה המנוח לבין שירותו בבתי הסוהר? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור אשר הוגשה על ידי האלמנה.

המבקשת, אלמנתו של סוהר לשעבר בשירות בתי הסוהר, טענה כי ישנו קשר ברור בין מותו של בעלה לבין שירותו. לטענתה, המנוח נעלם מביתו בפברואר 2002 וגופתו נמצאה רק חודשיים לאחר מכן כאשר היא חרוכה, עטופה בשמיכה ומונחת בתוך שקית ניילון.

      קראו גם:

• הכרה במשפחה בתור משפחה שכולה למרות התאבדות חייל כשהוא שיכור
• זכאות לזכויות לאלמנת מתנדב משמר אזרחי
• הרמת משאות כבדים במסגרת שירות צבאי - הכרה בנכות על בסיס חוק הנכים

• האם כתב אישום פלילי נגד מפקדים בכירים בגין מוות של טירון דובדבן?

על פי בדיקה של המכון הפתולוגי, נסיבות המוות של המנוח לא היו טבעיות. כאן המקום לציין כי המנוח סבל במהלך שירותו בתור סוהר בשירות בתי הסוהר מהתנכלויות רבות מצד גורמים פליליים. כמו כן, המנוח שוחרר מהשירות לאחר 11 שנה וזאת לאחר שוועדה רפואית קבעה כי הוא אינו כשיר לשרת בתפקיד כלשהו בשב"ס, בשל מצבו הנפשי. שנתיים לאחר שחרורו הוכר המנוח כנכה בשיעור של 50% בגין מחלת נפש בה לקה בעקבות השירות.

לאחר מותו, פנתה האלמנה להכיר במוות כמוות אשר נגרם בעקבות השירות. קצין התגמולים דחה את בקשתה וקבע כי אין קשר בין שירותו של המנוח בשב"ס לבין מותו. קצין התגמולים הוסיף כי האלמנה תוכל להגיש תביעות נוספות ככל שתתקדם חקירת המשטרה בעניין מותו של בעלה.

המבקשת הגישה ערעור על החלטה זו לוועדת הערעורים וערעורה התקבל. הוועדה קבעה כי אף לאחר הפסקת עבודתו של המנוח בשירות בתי הסוהר, המשיכו אלמונים להתנכל לו (הציתו את רכבו, טלפנו ואיימו על חייו, ניסו לפרוץ לביתו וכדומה).

כמו כן, וועדת הערעורים ציינה כי היות והמנוח נפטר שלא בנסיבות טבעיות, ובהתחשב בעובדה שגופתו נמצאה בתוך שקית ניילון כאשר היא כרוכה, ניתן להסיק שמדובר ברצח. כמו כן, מיותר לציין כי קיים סיכוי סביר שרוצחיו של המנוח הינם אלו אשר התנכלו לו עובר להיעלמותו. קצין התגמולים הגיש ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל בבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי קובע - סיבת המוות איננה ידועה

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי האלמנה לא הרימה את נטל הראייה להוכחת הקשר הסיבתי בין מותו של המנוח לבין שירותו בשב"ס. על פי פסק הדין בבית המשפט המחוזי, האפשרות שמותו של המנוח נגרם במכוון על ידי אחר או אחרים היא האפשרות המסתברת בנסיבות העניין, אלא שמשטרת ישראל לא הצליחה להגיע לתוצאות כלשהן במסגרת חקירת המוות.

לטענת השופטים במחוזי, בהעדר קצה חוט בפרשה, לא ניתן לקבוע בדרגת הסתברות מספקת כי מותו של המנוח קשור לשירותו בשב"ס. בית המשפט המחוזי אמנם התייחס להתנכלויות מהן סבל המנוח, לרבות שריפת מכוניתו וניסיון הפריצה לביתו, אך נקבע כי אלו אינם בגדר ראייה לכך כי מותו נגרם על ידי האחראים להתנכלויות אלה.

• חוסר שעות בשינה גרם להתפתחות אפילפסיה? תביעה נגד משרד הביטחון
• סוכרת - תביעה נגד משרד הביטחון

האלמנה הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו של בית המשפט המחוזי אך בקשתה נדחתה בבית המשפט העליון. השופטים ציינו כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה כדין ובמסגרת הסמכות הנתונה לערכאה משפטית זו.

"התערבותו של בית המשפט המחוזי בהחלטת וועדת הערעורים לא נגעה לממצאים העובדתיים שקבעה ועדת הערעורים, כדוגמת ההתנכלויות מהן סבל המנוח ומצבו הנפשי, אלא למסקנות אשר גזרה מממצאים עובדתיים אלו. בעיקר, מסקנתה בדבר עמידת המבקשת בנטל הוכחת קיומו של קשר סיבתי", נכתב בהחלטה בעליון.