האם צלילות בקישון גרמו לתשישות כרונית?

דרגו את המאמר

הכרה בכך שהצלילות בקישון גרמו לתשישות כרונית

נחל הקישון וסוגיית חיילי השייטת הגיעו פעם נוספת לפתחן של הערכאות המשפטיות. במקרה שנידון לאחרונה בבית המשפט המחוזי, נדרשו השופטים לבחון האם תשישותו הכרונית של התובע נבעה עקב צלילותיו הרבות בתור חייל בקישון.

המערער, אשר שימש בתפקיד לוחם שייטת וביצע מאות צלילות בנחל הקישון, התגייס לשירות סדיר בשנת 1990. לטענתו, כבר במועד שצלל הוא בקישון, ידעו שלטונות הצבא במידה זו או אחרת כי מדובר במים מזוהמים. כמו כן, מיותר לציין כי בשנת 2000 מונתה וועדת חקירה אשר הייתה אמורה לבחון את ההשלכות הבריאותיות של החשיפה למי הקישון.

      קראו עוד בתחום:

• האם נכה צה"ל יזכה לתגמולים רטרואקטיביים ממלחמת יום כיפור
• החמרה במצב נפשי בעקבות אינתיפאדת אל אקצה
• מחלת כבד לאחר צלילה בקישון - האם תוכר כנכות?

הוועדה גילתה כי מתקיים קשר סיבתי (משפטי ורפואי) בין הצלילות לקישון לבין מחלת הסרטן בה חלו רבים מלוחמי השייטת במיל’. כמו כן, בפסיקה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי, הוכר גם הקשר בין גידול מסוג נוירומה אקוסטית (גידול שאינו סרטני) לבין הצלילות בנחל המזוהם.

במסגרת ישיבת הממשלה באפריל 2003, הודיע שר הביטחון, מר שאול מופז, כי הוא מאמץ את מסקנות ועדת שמגר שיש להכיר בכל החיילים שנחשפו למימי הקישון וחלו. השר הדגיש כי החלטה זו מתחייבת מהעיקרון הערכי שצה"ל אחראי לבריאותם ולגורלם של חייליו שניזוקו עקב פעולות אימונים שמערכת הביטחון החליטה עליהן. לנוכח זאת, הוחלט כי חיילים שנחשפו למימי הקישון וחלו בסרטן, יהיו זכאים לזכויות לפי חוק הנכים.

תשישות כרונית בקישון - אחוזים גבוהים לעומת האוכלוסייה הרגילה

ההלכה הפסוקה קובעת כי על התובע תגמולים על פי חוק הנכים מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, בחזקת "המוציא מחברו עליו הראיה". דהיינו, חייל הלוקה בנכות זכאי לגמול על פי חוק הנכים, רק אם מחלה שפקדה אותו אירעה בזמן שירותו הצבאי ועקב שירות זה.

לפיכך, על הנכה התובע תגמולים להוכיח את קיומו של יסוד הקשר הסיבתי בין הנכות לבין השירות במידה של "מתקבל מאד על הדעת.

כל המומחים הרפואיים בתביעה הסכימו כי הסיבות לפרוץ מחלתו של המערער אינן ידועות על פי אסכולה רפואית בדוקה. לפיכך, לא ניתן היה להכיר באסכולה זו בבית המשפט. יחד עם זאת, השופטים קבעו כי יש מקום לציין במיוחד את הנתון הסטטיסטי הקונקרטי שהציג המערער לגבי תחלואה במחלה בקרב יוצאי השייטת.

• תביעה נזיקית נגד משטרת ישראל
• הכרה באלמנה של נכה צה"ל על ידי משרד הביטחון
• נפגעי ניסויי האנתרקס הגישו תביעה נגד משרד הביטחון

על פי הנתונים שהוצגו בבית המשפט, ונאספו בקופת חולים "מכבי", מתוך 1,386 לוחמים שצללו בקישון, מתברר כי אבחנה של התסמונת נמצאה ב-18 לוחמים (1.3%). מדובר באחוז גבוה יחסית לסטטיסטיקה המופיעה במסגרת האוכלוסיה הרגילה - 0.1% עד 0.3% (כאשר מרביתן נשים, בעוד שבמקרה זה כל החולים הם גברים).

קצין התגמולים טען כי המערער היה בלחץ בשל לימודי האדריכלות בבצלאל, אשר הם הגורם הקרוב והמיידי למחלתו. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי אי אפשר להשוות לימודים של סטודנט בבצלאל לפעילות אינטנסיבית ולחוצה של לוחם שייטת במשך חמש שנים - תוך חשיפה לחומרים מסוכנים ומזוהמים הקיימים במקומות הצלילה.