פליטת כדור במהלך שירות מילואים - תביעה נגד משרד הביטחון

דרגו את המאמר

חייל מילואים נפגע מפליטת כדור – האם נזקים נוירולוגים?

בית המשפט נדרש לבחון ערעור אשר הוגש על ידי חייל מילואים שנפצע בראשו בגין פליטת כדור מנשק אישי. העורר טען כי יש להכיר בו כנכה צה"ל, וזאת משום שהוא סובל מנזקים נוירולוגיים שונים. משרד הביטחון דחה בתחילה את ההכרה באירוע כחלק מהשירות הצבאי, זאת משום שמדובר בפליטת כדור מאקדח אישי. לאחר ההכרה באירוע, חרף העובדה שעסקינן באקדח אישי, דחה קצין התגמולים את טענות העורר בדבר נזקים נוירולגיים. אי לכך, הוגש על ידי העורר ערעור לבית המשפט בעניין.

המערער שירת בצה"ל בין השנים 1971-1979 ובמהלך שירות מילואים בשנת 1988 הוא נפגע כאשר כדור אשר נפלט מאקדחו גרם לפציעה בראשו. העורר פונה לבית החולים נהריה, לשם קבלת טיפול רפואי. לאחר מספר חודשים, הוגשה על ידו תביעה להכרה בזכות מכוח חוק הנכים. בשנת 1996 הוכר אירוע פליטת הכדור כחבלה אשר אירעה בתקופת השירות ועקב השירות.

העורר טען כי מיד לאחר אירוע פליטת הכדור הוא החל לסבול מסחרחורת, כאבי ראש, סיבוב ראש, כאבים בעת התכופפות, כאבים בעת עצימת עיניים, דיכאון, בעיות זקפה ואובדן החשק המיני. כמו כן, בגין הסחרחורת, טען העורר, הוא נפל פעם אחת על כתפו ומאז ועד היום הוא סובל מכאבים ביד ימין.

העורר היה מלא טענות כרימון כנגד קצין התגמולים, בעיקר בגין העובדה שהוא נבדק בתחילה רק על ידי נוירולוגים בלבד, וזאת למרות שהוא סבל מבעיות אורולוגיות ואורטופדיות. למעשה, רק לאחר פניה לבית המשפט נשלח העורר לבדיקות אצל אורולוגים ואורטופדים. בסופו של היום קצין התגמולים דחה את התביעה וקבע כי אין להכיר בעורר כנכה צה"ל, מבחינת נזקיו הנוירולוגיים. עם זאת, הטענות בדבר הנזקים האורולוגים התקבלו.

הדרך העומדת בפני החייל

על מנת שקצין התגמולים יכיר בזכות לה טען החייל, היה על האחרון לעמוד במסלול הבא. ראשית, נטל ההוכחה הונח על כתפיו והיה עליו לשכנע את בית המשפט כי הנכות נגרמה בעקבות שירותו הצבאי, במידה "מתקבלת מאד על הדעת". בתי המשפט אינם מסתפקים בסוגיות אלו ברמה של "יתכן" אלא נדרשת רמת הוכחה של למעלה מ-50%.

יש לציין כי העובדה אשר האירוע התרחש בזמן השירות הצבאי איננה מביאה להכרה אוטומטית בנכות. על התובע מוטל להוכיח קשר סיבתי של ממש בין הנזקים הנטענים לאירוע פליטת הכדור. כמו כן, התובע אמור להוכיח בבית המשפט כי הפגיעה נגרמה בעקבות השירות והיא הייתה בזמן השירות. עליו לשכנע למעשה כי אירוע ספציפי אשר קשור לחיי הצבא הוא זה אשר הביא לפגימה הנטענת ולנזקים בעקבותיה.

בית המשפט קבע כי העורר הרים את הנטל הדרוש. בפסק הדין נכתב כי אירוע פליטת הכדור היה אירוע דרמטי אשר גרם לתובע לפציעה של ממש בראשו (פציעה אשר הותירה בו צלקת באורך 6 ס"מ, ונזקים נפשיים פנימיים). כמו כן, לאחר האירוע התובע איבד את הכרתו והתעורר בבית חולים רק בחלוף שלושה ימים.

      קראו עוד בתחום:

• האם חייל שנהרג בחופשה מפליטת כדור מאקדח של אחיו יוכר כנספה מערכה?
• האם שוטר משמר הגבול אשר נהרג מפליטת כדור בביתו הוא חלל צה"ל?
• רשלנות רפואית - טיפול בבית חולים אזרחי בחייל בחופשה
• סוכן מוסד לקה בסוכרת כתוצאה מהשירות הצבאי

חלק מן הרופאים אשר בדקו את התובע הסכימו על כך כי מדובר באירוע אשר גרם לפגיעה נוירולוגית מהותית. השופטים קבעו כי גם אם רופאים אחרים סבורים אחרת, אין להם ספק שהפציעה של העורר גרמה לו לנזק נוירולוגי. עובדה היא שקצין התגמולים הכיר בבעיות בתפקוד המיני מהם סובל התובע כקשורות לשירות הצבאי ולאירוע המדובר.

הלכה פסוקה היא כי לא מפי הרופאים אנו חיים, והקביעה האם להכיר בקשר סיבתי משפטי הינה סוגיה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. "אירוע דרמטי שכזה בוודאי יוביל למצב שבו אדם שנורה בראשו יסבול ממצב נפשי ופוסט טראומתי כתוצאה מאותו אירוע", נכתב בפסק הדין, "העורר עמד בנטל ההוכחה המושת עליו, ויש לקבוע כי בעיותיו הנוירולוגית והנפשיות נגרמו תוך כדי השירות ועקב השירות".