תביעה להכרה בפציעה בנופש באולגה במסגרת חוק הנכים
| דרגו את המאמר |
|
פציעה במהלך שבוע נופש – האם זכות מתוקף חוק הנכים?
חיילים רבים נפצעים במהלך ועקב שירותם הצבאי. אי לכך, חוק הנכים קובע כי פציעה אשר נגרמה לחייל עקב ותוך כדי שירותו הצבאי, מקימה לאחרון עילה לזכות במסגרת החוק. האם פגיעה במהלך נופש באולגה, ביום שישי, מהווה עילה להכרה בזכות זו? במסגרת ערעור אשר הונח לפתחו של בית המשפט, נדרשו השופטים לבחון סוגיה מעין זו.
המערער, רב סרן בחיל האוויר, הגיש תביעה לקצין התגמולים כי פציעה ממנה הוא סובל, ובגינה אף עבר ניתוח ברגלו, נבעה בשל ועקב שירותו הצבאי. בעקבות דחיית בקשתו על ידי משרד הביטחון, הגיש הקצין את ערעורו לבית משפט השלום בבאר שבע.
המערער טען, בתצהיר עדותו הראשי, כי משרת הוא בתור מפקד גף שירותי קרקע בחיל האוויר. לטענתו, הוא נפצע קשה במהלך משחק ספורט בין יחידתי במתקן אולגה (מתקן נופש לחיילים). לאחר הפציעה, נאלץ המערער לפנות לטיפול רפואי ובמועד מאוחר יותר אף הזדקק האחרון לניתוח.
המערער הוסיף כי השתתפותו במשחק הכדורגל הבין יחידתי הייתה על מנת לאפשר לקציני ונגדי הטייסת לקטוע את הפעילות האינטנסיבית אשר אפיינה את הצבא בתקופה זו. כמו כן, השתתפותו במשחק הייתה מחוייבת מתוקף היותו מפקד ברמה בכירה.
האם הנופש באולגה היה חלק מהפעילות הצבאית?
השופטים דחו את הערעור ברוב של שני שופטים כנגד אחד. במסגרת פסק הדין, פורטו מספר הלכות מקדימות מטעם בית המשפט העליון אשר הנחו את השופטים בבואם לקבל החלטתם. פסק הדין אליו התייחסו השופטים לעניין זה היה פסק הדין נחמני אשר ניתן על ידי השופט מלצר.
פסק דין זה קבע כי ניתן להכיר בקשר בין פגיעה לבין השירות בצה"ל, גם כאשר הפגיעה התרחשה עת שהה החייל בחופשה. עם זאת, על פי הלכת נחמני, הכרה באירוע זה תהיה רק בכפוף לכך שהפגיעה התרחשה ממעשה שנועד לקדם את מטרותיו של צה"ל (או שהחייל נתבקש לקחת חלק בפעולה).
בפסק דין זה נקבע כי השאלות אשר עומדות בפני בית המשפט בבואו לבחון עניין זה הינן – האם פעילותו של החייל נועדה לקיים את אינטרס הצבא? האם הפעילות הגופנית של החייל הגיעה כתוצאה ממילוי המלצה ספציפית של המפקד או מהווה ביטוי למילוי תפקידו?
מבחן דו שלבי
המבחן למהות הפעילות והאירוע בו עסקינן הוא מבחן דו שלבי. בשלב הראשון יש לבחון את מהותו של האירוע כפעולה נלווית לשירות. בשלב השני, לאחר שהאירוע הוכר כפעולה נלווית לשירות, נבחנת הפעילות בה היה מעורב החייל ומידת הקשר שלה לאירוע. כמו כן, על בית המשפט לבחון עד כמה היוותה הפעולה חלק אינטגראלי מהשירות.
לאמור, לא כל אירוע שעיקרו או תכליתו פעילויות גיבוש ונופש, יוכר כפעולה נלווית לשירות, אלא צריך שתשמר הזיקה שבין האירוע לצבא.
קראו גם:
- ערעור על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר במחלת לב כלילית
- הכרה בנכות נפשית לאחר ליל הגלשונים
- מחלת קרוהן - האם קשר סיבתי לשירות הצבאי
- האם כתב אישום פלילי נגד מפקדים בכירים בגין מוות של טירון דובדבן?
כאשר המדובר בנופש יחידתי, יש לבחון האם ניתנת אפשרות לחייל לקחת חלק בנופש יחד עם משפחתו, עפ"י רצונו, האם המדובר בנופש וולונטרי, האם הוא מתקיים בשעות העבודה והאם הייתה הסעה מאורגנת למקום הנופש וכדומה. כאשר מטרת נופש היא הענקת הנאה לחייל ולמשפחתו, אין לצבא בדרך כלל מטרת לוואי מכך.
במקום בו מדובר בפעילויות מיוחדות גם בהשתתפות המשפחות, אין מדובר בפעילות יחידה צבאית. במקרים אלו, גם אם תוצאת הלוואי של הנופש מקדמת, במידה מסוימת, את מטרות הצבא, אולם אין בנופש כל פעילות לימודית או צבאית, אינו מתקיים במסגרת שעות פעילות רגילות ולא על חשבון ימי השירות, אין להכיר בנופש כחלק מתנאי השירות המזכים את החייל בהכרה בחבלה כחבלה שנגרמה עקב תנאי השירות.
הנופש לא היה חובה ומשחק הכדורגל לא היה פעולה נלווית לעבודה
במקרה דנן, בית המשפט דחה את ערעורו של הקצין ממספר טעמים. ראשית, דובר על נופש שהיה זכות עבור החיילים ולא חובה. כמו כן, הנופש יועד לחיילים על בסיס וותק ביחידה וכן לבני משפחותיהם. בנוסף, בשבוע הנופש הייתה נוכחות גדולה של בני משפחה, יותר מאנשי צבא. ההגעה למקום האירוע הייתה על בסיס עצמאי וביום שישי, יום בו המערער לא היה בצבא בדרך כלל (יוצא חמשושים).
- אחריות כפר נופש בגין מות אורח כאשר לא הועסק רופא או חובש במקום
- תאונת בחדר בבית מלון בחופשה מטעם העבודה - האם תאונת עבודה?
- תאונת עבודה במהלך נופש - המעסיק אירגן את החופשה
בנוגע לפעילות בשבוע הנופש, נקבע כי הפעילות כללה סדנאות עם צוותי בידור, הופעות לילדים, משחקי מחשב, תחרויות ספורט וכדומה. אי לכך, לא הוכח כי אכן עסקינן בפעילות התורמת לצבא. קריטריון נוסף היה העבודה שהמשתתפים בשבוע הנופש השתתפו אף הם בחלק מעלויות המימון של הנופש.
כאמור לעיל, לא נדרשה לבית המשפט בחינת השלב השני, מאחר ונקבע כי האירוע אינו פעולה נלווית לשירות. עם זאת, השופטים ציינו כי גם אם היה האירוע מוכר בתור פעולה שכזו, לא ניתן היה לקבל את ערעורו של הקצין.
"משחק הכדורגל בו נפגע המערער, אינה פעולה נלווית לעבודה. אין ספק מהעדויות, כי לא הייתה חובת נוכחות במשחק הכדורגל, ולא נקבעה סנקציה של היעדרות מפעילות זו. נוסף על כך, משחק הכדורגל היה פתוח גם לפעילות של כל אחד מבני המשפחה שהיה באותו נופש. גם אם משחק הכדורגל גרם באופן עקיף לגיבוש היחידה, ומפקדיו של המערער ציפו כי ישתתף בפעילות שיש בה משום גיבוש חברתי, אין די בכך כדי ליצור את הקשר הנדרש בפסיקה, כמעשה שנועד לקדם את מטרות הצבא", נכתב בפסק הדין.