www.what2do.co.il

שוטר משטר הגבול לקה במחלת האפילפסיה בגין שירותו במשטרה

דרגו את המאמר

שוטר משטר הגבול לקה במחלת האפילפסיה בגין שירותו במשטרה

הכרה בנכה צה"ל עקב מחלת האפילפסיה


אפילפסיה היא מחלה שבאה לידי ביטוי בהתקפים של איבוד הכרה. ההתקפים נגרמים עקב פעילות נוירולוגית מוגברת במוח. ההתקפים בלתי צפויים והגורמים להתרחשותם מגוונים. למשל, הבזקי אור, לחץ נפשי, מחסור חמור בשעות שינה, אלכוהול וחום. לא פעם, לגורמים שונים השפעה שונה על החולים במחלה. בשל מאפיינים מיוחדים אלו, קיים קושי בקביעת קיומו של קשר סיבתי בין אירוע מסוים לפרוץ המחלה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.


במקרה זה, הוגש לבית המשפט ערעור על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר במערער כנכה, בגין מחלת האפילפסיה ממנה סבל.
ראשיתם של הדברים בשנת 1996, עת המערער שירת במשמר הגבול. ביום 27/09/96 הוא נפל, קיבל מכה, איבד את הכרתו והתעלף. על כן, המערער פונה לבית החולים. במהלך שנת 1997, המערער פנה לקצין התגמולים וביקש להכיר בו כנכה מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959. לטענתו, עקב תנאי השירות הקשים, שעות העבודה, המחסור בשינה והלחץ, הוא חלה במחלת האפילפסיה.

 

הבקשה נדחתה וקצין התגמולים קבע כי לא היה קשר סיבתי בין המחלה לתנאי השירות במשמר הגבול. במהלך שנת 2001, המערער פנה לקצין התגמולים בבקשה לעיון חוזר בתביעה. המערער צירף לבקשתו חוות דעת רפואית לפיה מחלת האפילפסיה הופיעה לראשונה במהלך השירות הצבאי, והנפילה בחודש ספטמבר 1997 נגרמה עקב מחלה זו. למרות זאת, קצין התגמולים החליט שלא לשנות את קביעתו הקודמת וחזר על כך שלא נמצא קשר סיבתי בין המחלה ואיבוד ההכרה, לבין תנאי השירות. על החלטה זו הגיש המערער ערעור.


דיון והחלטה


בפתח הדיון, ניסה מוטב השופטים להגדיר מהי מחלת האפילפסיה. לשיטתם, מדובר במחלה שמתאפיינת בהפרעות חולפות בתפקוד המוחי, שנגרמות עקב התפרקות חשמלית לא תקינה של תאי עצב במוח. סימן ההיכר של מחלה זו הוא איבוד הכרה פתאומי, אך ישנם תסמינים רבים. השופט הבהיר כי קיים הבדל בין התקף אפילפטי, לבין אפילפסיה. שכן, הראשון מתייחס לאירוע בודד של אבדן הכרה בעוד שכוונת המונח השני היא למחלה כרונית, המתבטאת בהתקפים חוזרים ונשנים.


שני הצדדים הסכימו שהמערער עבר התקף אפילפטי במהלך דצמבר 1991, בעת השירות הצבאי במג"ב (טרם האירועים נשוא הערעור דנן). המשיב טען כי הגורם להתקף לא היה מחסור בשעות שינה ועייפות. אולם, לדעת השופט, המערער הוכיח כי הוא סבל מעייפות חמורה ולחץ טרם ההתקף בשנת 1991 ובשנת 1996.

 

כלומר, השופט קבע שהמערער הוכיח את קיומן של נסיבות מסוימות במהלך השירות במשמר הגבול שהיו יכולות לגרום להתפרצות המחלה. קרי, הוכח הקשר הסיבתי. יתרה מזאת, המערער הציג חוות דעת רפואית שהצביעה על הקשר שבין תנאי השירות לפרוץ ההתקפים. לדעת השופט, חוות הדעת הייתה אמינה ולכן הוא קיבל אותה. משכך, נקבע כי המערער עמד בנטל הוכחת הקשר הסיבתי על פי מאזן ההסתברויות. השופט ציין שקצין התגמולים לא הצליח לסתור קשר סיבתי זה, ולכן טענותיו נדחו.


בסופו של יום, הערעור התקבל ובית המשפט הורה לקצין התגמולים להכיר במערער כנכה, מכוח חוק הנכים. כלומר, מחלת האפילפסיה הוכרה כמחלה שנגרמה במהלך ובשל תנאי השירות.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?
שלח

מאמרים נוספים בתחום

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

מתי מתיישנת הזכות להגיש בקשות בגין פגיעה או מחלה במהלך השירות? 

האם מחלת הפסוריאזיס יכולה להיגרם כתוצאה מתנאי השירות? אם כן כיצד נתבע פיצויים? 

כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פרוץ אולקוס (כיב קיבה) לבין שירות בצבא ו/או בכוחות הביטחון? 

מהו הלם קרב? את מי תובעים במקרה של הלם קרב? מה מועד ההתיישנות? ועוד... 

לצורך בחינת שאלה האם יש קשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי יש לשים לב כי ישנם שני סוגי סכרת... 

כיצד מוכיחים קשר בין שירות צבאי או משטרתי ומחלת נפש אשר נגרמה או הוחמרה כתוצאה מתנאי השירות? 

חייל או שוטר שנפגע או חלה יכול לתבוע במסגרת ביטוח לאומי או קצין תגמולים, מהו המסלול המומלץ? 

חוק הנכים נכנס לתוקפו בשנת 1959. מדובר בחוק בעל מטרות סוציאליות ואשר עניינו לעזור ולאפשר סיוע לאנשי כוחות ביטחון אשר חלו או נפגעו או במסגרת שירותם... 

נפגעת בצבא? מעוניין להגיש תביעה נגד קצין תגמולים? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.