www.what2do.co.il

קוליטיס כיבית החמירה בעקבות תנאים סניטריים ירודים בבסיס

דרגו את המאמר

קוליטיס כיבית החמירה בעקבות תנאים סניטריים ירודים בבסיס

החמרת דלקת בקיבה כתוצאה מתנאי השירות הצבאי


על מנת לקבל פיצויים בגין נזק גופני או נפשי שנגרם לאדם כתוצאה מאירוע מסוים במהלך שירותו הצבאי, עליו להוכיח בפני משרד הביטחון את קרות הנזק והקשר הסיבתי לאירוע. לעיתים, המבקש לא עומד בנטל הוכחה זה, ונשללים ממנו הפיצויים, כולם או חלקם. במקרה זה, בית המשפט החליט לקבל באופן חלקי ערר שהוגש ולהכיר בתנאי שירותו הצבאי של העורר כגורם שהוביל להחמרת מחלת הקיבה ממנה סבל.

 

העורר תיאר את תנאים הקשים אשר היו מנת חלקו במהלך שירותו הצבאי. לדבריו, תנאי השירות היו קשים הן מבחינה נפשית והן בשל התנאים הסניטריים ששררו בבסיסים. יצוין כי למרות התנאים הקשרים, המומחה מטעמו של העורר לא הצליח להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין התנאים לבין פרוץ המחלה. מדובר היה בקשר אשר כבר נשלל בפסיקות קודמות של בית המשפט. עם זאת, בסופו של היום, בית המשפט פסק כי התנאים גרמו להחמרה במצבו של העורר ועל כך היה לפצותו.


המערער במקרה דנן התגייס בשנת 1999 לצבא ושובץ ביחידת מודיעין בדרום הארץ. כעבור שנה, הוא הועבר ליחידה במרכז הארץ ושירת כמש"ק מודיעין. העורר טען כי במהלך שירותו הצבאי הוא נחשף למתח רב וללחץ נפשי וכתוצאה מכך, הוא חלה במחלת קוליטיס כיבית, עוד בזמן שירותו הצבאי. עקב כך, לדבריו, הוא הגיש תביעה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) וביקש להכיר בו כנכה. תביעתו נדחתה.


טיעוני הצדדים


העורר פירט בפני בית המשפט את תנאי שירותו בהרחבה. לדידו, תפקידו הצבאי כלל שעות עבודה רבות ומאומצות, מתח רב ועומס. בנוסף, נטען כי בבסיסי החיל היו תנאי סניטציה ירודים, חדרי האוכל היו מלוכלכים וניקיון נערך לעיתים רחוקות. בשנת 2000, החל העורר לסבול מירידת משקל ושלשולים תכופים. במצבו זה, הוא נשלח לשבועיים לבסיס בדרום הארץ, שם, טען המערער, התנאים היו אף גרועים יותר. כתוצאה מכך, לדבריו, הוחמר מצבו.

 

העורר הופנה לרופא שאבחן דלקת פשוטה ונתן לו אנטיביוטיקה לטיפול. אולם, מצבו לא השתפר ואף החמיר. רק לאחר שהופנה לרמב"ם, העורר אובחן כסובל מקוליטיס כיבית פעילה. מטעמו של העורר העידו עדים נוספים שתמכו בטענותיו בדבר תנאי השירות והתברואה בבסיסי החיל. מדובר בחיילים אשר חלו אף הם באותה מחלה. מנגד, קצין התגמולים התנגד לנטען. שני העדים שהעידו מטעמו טענו כי בבסיסי החיל לא היו בעיות ניקיון ותברואה, וחיילים לא התלוננו על כך. נטען כי בכל הבסיסים נערכו ביקורת תקופתיות ורפואיות.


הוכחו תנאים סניטריים ירודים - האם התקיים קשר סיבתי?


למרות טענות המשיב אודות קיום ביקורות, בית המשפט ציין כי לא הוצגו בפניו בפני דו"חות או מסמכים שהעידו על בדיקות שנעשו. השופט הביע פליאה על אי הצגת דו"חות ומסמכים, וזאת משום שנקבע כי היו לקצין התגמולים הכלים להשיג דו"חות אלו או להציג בפני בית המשפט גרסאות סותרות לגרסת העורר. כלומר, בית המשפט פסק כי הימנעות המשיב מהצגת מסמכים וראיות היא שהחלישה את טענותיו. נקבע כי לאחר שמיעת שני הצדדים, יש לקבל את עיקרי תלונות העורר בדבר תנאי שירותו. קרי, לחץ נפשי, עבודה קשה ותנאי תברואה ומגורים לא ראויים או תקינים.

 

אולם, כעת נותר בית המשפט מול השאלה - האם בתנאים אלו היה בכדי לגרום למחלתו. המומחים הרפואיים מטעמם של הצדדים היו חלוקים בדעתם בעניין זה. הוסכם כי מחלתו של העורר הייתה שייכת לקבוצת המחלות הדלקתיות של מערכת העיכול. הרופא המומחה מטעם העורר ביקש לקבל תימוכין בספרות הרפואית לקיומה של אסכולה רפואית שתמכה בקשר הסיבתי בין המחלה לתנאים בהם היה העורר. אולם, הודגש כי קיומה של אסכולה זו נשלל בעבר בפסיקה.

 

      קראו עוד בתחום:

 

המומחה הרפואי ניסה לשנות את קביעת בית המשפט, אך הוא לא הציג כל חומר מקצועי רפואי חדש שהיה בו כדי להוכיח את קיומה של אסכולה זו. לכן, טענותיו נדחו על ידי בית המשפט וחוות דעתו של המומחה מטעם המשיב התקבלה.

 

משכך, נסיבותיו של המקרה ואופן השתלשלות העניינים הובילו את בית המשפט לקביעה כי לא הייתה כל ראיה לקיום קשר סיבתי קונקרטי או כללי בין תנאי שירות העורר לפרוץ המחלה. אולם, נקבע כי תנאים ונסיבות אלו הובילו להחמרת המחלה. שכן, העורר שירת במשך למעלה משנה בתנאים קשים ולא נאותים, טרם הופעת תסמיני המחלה.

 

גם לאחר הופעתם, העורר המשיך לשרת בתנאים זהים. יתרה מזאת, נפסק כי הטיפול הרפואי אותו קיבל לא התאים למצבו ורק לאחר החרפת ההתקפים, הוא הועבר לבדיקה בבית החולים והמחלה נמצאה. בית המשפט אמץ את חוות דעת המומחה מטעם העורר, שקבע כי נסיבות אלו החמירו את מחלתו של האחרון. בסופו של דבר, הוחלט לדחות את הערר באופן חלקי, כך שהחלק אודות גרימת המחלה נדחה, ונקבע כי שירותו הצבאי של העורר הביא להחמרת המחלה.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?
שלח

מאמרים נוספים בתחום

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

מתי מתיישנת הזכות להגיש בקשות בגין פגיעה או מחלה במהלך השירות? 

האם מחלת הפסוריאזיס יכולה להיגרם כתוצאה מתנאי השירות? אם כן כיצד נתבע פיצויים? 

כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פרוץ אולקוס (כיב קיבה) לבין שירות בצבא ו/או בכוחות הביטחון? 

מהו הלם קרב? את מי תובעים במקרה של הלם קרב? מה מועד ההתיישנות? ועוד... 

לצורך בחינת שאלה האם יש קשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי יש לשים לב כי ישנם שני סוגי סכרת... 

כיצד מוכיחים קשר בין שירות צבאי או משטרתי ומחלת נפש אשר נגרמה או הוחמרה כתוצאה מתנאי השירות? 

חייל או שוטר שנפגע או חלה יכול לתבוע במסגרת ביטוח לאומי או קצין תגמולים, מהו המסלול המומלץ? 

חוק הנכים נכנס לתוקפו בשנת 1959. מדובר בחוק בעל מטרות סוציאליות ואשר עניינו לעזור ולאפשר סיוע לאנשי כוחות ביטחון אשר חלו או נפגעו או במסגרת שירותם... 

נפגעת בצבא? מעוניין להגיש תביעה נגד קצין תגמולים? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.