www.what2do.co.il

רשלנות רפואית בצבא

רשלנות רפואית בצבא

מהי רשלנות רפואית בצבא?

 

המונחים "עקב שירותו" ו- "תוך כדי שירותו" המופעים בחוק הנכים תגמולים ושיקום, שבאמצעותם יכול החייל להוכיח את הקשר שבין השירות לבין הפגימה, בתי המשפט התייחסו מספר פעמיים לאפשרות כי אי אבחון מחלה של אדם או אי טיפול מתאים במחלה במהלך שירות צבאי של החייל/ת עשויים להקים הכרה על פי חוק הנכים.

 

עוד נקבע כי מקום שהטיפול הרפואי שניתן לאדם בתקופת שירותו הצבאי סטה מכללי האומנות הרפואית ומקום שבו בשל סטייה זו נגרמה מחלתו של החייל או הוחמרה, נקשר הקשר הסיבתי הדרוש על פי חוק הנכים. 

 

רשלנות רפואית בצבא יכולה להיגרם במקרים רבים כגון:

 

  • אי אבחון מחלה בזמן
  • אי הפניה אל רופא מומחה
  • טיפול רפואי לא מתאים
  • מתן תרופה לא נכונה
  • רשלנות בטיפול רפואי
  • אי מעקב רפואי

 

זו רשימה חלקית של דוגמאות אולם בפסיקה ישנם מקרים נוספים של רשלנות רפואית בצבא.

 

במספר פסקי דין נקבעו הכללים לרשלנות רפואית:

 

" נראה לנו כי בנסיבות האמורות לעיל, חוסר האבחון היווה רשלנות שגרמה להחמרת המצב. אשר לרשלנות ואי האבחון בזמן, נקבע לא אחת כי חובת הזהירות מבוססת על שניים: ראה בת"א פרשת צוקרמן. העקרונות שבפסק הדין שהוזכר לעיל, חלים גם בענייננו. בפסק דין זה ובפסקי דין שצוטטו בו, חזר בית המשפט העליון על העיקרון כי חובת הזהירות מתחלקת לשניים, דהיינו, חובת זהירות כללית וחובת זהירות קונקרטית, ואין הספק שמבחינתנו לצבא קיימת הייתה חובת זהירות כללית כלפי כל החיילים המשרתים, ובמקרה שלנו לגבי החיילת שחלתה, קיימת חובת זהירות קונקרטית לטפל בה בזמן הנכון.

 

בפסק הדין בעניין שניאור, הרי במקרה זה נזקקה החיילת לטיפול רפואי שאין לו קשר עם השירות ולא כלום. הגידול לא נגרם ולא נוצר על ידי השירות הצבאי, ועל כך מסכימים שני המומחים, אבל גילוי המחלה היה באיחור וכמובן שהחמיר את המצב, ולכן נוצרה זיקה סיבתית בין השירות ובין התפתחות הגידול והצורך להסירו"."הטיפול הרפואי שניתן לעוררת שהיה בסופו של דבר הסרת הגידול, היה תקין, אבל הדרך להגיע אל הסרת הגידול הייתה דרך ארוכה מידי לכן הייתה סטייה מכללי "האומנות הרפואית" של האיחור בגילוי עצמו". 

חייל המשרת בצבא נמצא במשמורת הצבא, כשם הוא צריך להקריב חייו למען הצבא והמדינה, כך גם חייב הצבא להעניק לו, בתור מי שנמצא במשמורתו, את הטיפול הרפואי המתאים. בקשר לחובות המוטלות על רופא, יש להביא דברים שנאמרו בביהמ"ש העליון בפרשת נתן אנדל שמתייחס לאירועים שהיו לפני התקופה בה התרחש האירוע, קבע בית משפט העליון:

"במסגרת תפקידיו של הרופא המטפל בחוליו מוטלת עליו החובה לאבחן, במסגרת נתוניו של כל מקרה, את האבחנה הרפואית הנכונה ביחס לחולה בו הוא נדרש לטפל, עליו החליט על הטיפול הנדרש, ועליו להשגיח כי טיפול כזה אכן יינתן לחולה. במסגרת חובת האבחון של המחלה, אין רופא יוצא ידי חובתו רק על ידי כך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות בפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאימתן. חלק מכישוריו של רופא סביר הוא לדעת לשאול ולחקור ולברר בדבר קיומן של תופעות מסוימות.

 

לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצבו של החולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו החובה נוספת לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפולו וקורותיו, על מנת לאמת או לשלול ממצאים מסוימים, ממצאים שיש בהם לסייע לאבחון נכון. ובמילים אחרות, לא די בהתנהגות של רופא על פי העובדות שבפניו. לעיתים נדרשת ממנו התנהגות אקטיבית, דהיינו לדרוש ולחקור, כדי לקבל את תמונת מצבו של החולה במלואה.

כמו כן מצטט ביהמ"ש העליון בפרשת עזבון המנוח פלוני נ’ קופת חולים כללית כי ביצוע הבדיקות הרפואיות הנדרשות הו מושכל ראשון ברפואה נכונה: לא אחת כדי לאבחן כראוי את מצבו של החולה נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו אלא מוטלת עליו החובה נוספת לחקור, לברר, ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפולו, ואחר קורותיו, על מנת לאמת או לשלול ממצאים מסוימים שיש בהם כדי לסייע לאבחון נכון".

כמו כן מצטט ביהמ"ש העליון בפרשת קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ואח’ עזבון המנוח ד"ר אדיסון כי אין הרופא יוצא ידי חובתו בכך בלבד שהוא מקבל ההחלטה ההולמת את הממצאים הגלויים אלא שומה עליו לפעול בשקידה ראויה במאמץ סביר על מנת שממצאים האלו אכן יבואו לידיעתו, שאם לא כן, כל החלטה המתבססת על ממצאים חסרים תהא לוקה בחסר ... אין אנו שואלים את עצמנו מה צפה הרופא במצב נתון מסוים אלא גם מה היה צריך לצפות, מה יכול היה לצפות, נוכח התפתחות הדברים". 

לסיכום

 

חייל אשר חלה במהלך שרותו הצבאי במחלה בגינה לא ניתן לקבוע לגביה כי תנאי שירותו הם שגרמו למחלה עדין יוכל להגיש תביעה נגד משרד הביטחון במידה ויוכל להוכיח כי הרופאים בצבא טיפלו בו בצורה רשלנית או לא אבחנו את מחלתו בזמן ובמקרה זה יקבל החייל הכרה מלאה כאילו מחלתו נגרמה עקב תנאי השירות.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

התיישנות - משרד הביטחון, צבא

מתי מתיישנת הזכות להגיש בקשות בגין פגיעה או מחלה במהלך השירות? 

פסוריאזיס, צבא - קשר בין המחלה לשרות

האם מחלת הפסוריאזיס יכולה להיגרם כתוצאה מתנאי השירות? אם כן כיצד נתבע פיצויים? 

כיב קיבה, שרות צבאי והקשר

כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פרוץ אולקוס (כיב קיבה) לבין שירות בצבא ו/או בכוחות הביטחון? 

הלם קרב

מהו הלם קרב? את מי תובעים במקרה של הלם קרב? מה מועד ההתיישנות? ועוד... 

הקשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי

לצורך בחינת שאלה האם יש קשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי יש לשים לב כי ישנם שני סוגי סכרת... 

הקשר בין השרות הצבאי למחלות נפש

כיצד מוכיחים קשר בין שירות צבאי או משטרתי ומחלת נפש אשר נגרמה או הוחמרה כתוצאה מתנאי השירות? 

בחירת זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הנכים?

חייל או שוטר שנפגע או חלה יכול לתבוע במסגרת ביטוח לאומי או קצין תגמולים, מהו המסלול המומלץ? 

נכי צה"ל וחוק הנכים, לאן?

חוק הנכים נכנס לתוקפו בשנת 1959. מדובר בחוק בעל מטרות סוציאליות ואשר עניינו לעזור ולאפשר סיוע לאנשי כוחות ביטחון אשר חלו או נפגעו או במסגרת שירותם... 

קצין תגמולים- מידע משפטי ומדריך להגשת תביעה

נפגעת בצבא? מעוניין להגיש תביעה נגד קצין תגמולים? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.