מחלת כבד לאחר צלילה בקישון - האם תוכר כנכות?

דרגו את המאמר

הכרה במחלת כבד של חובל לשעבר שצלל בנחל הקישון

בשנת 2,000 חשף עיתון "ידיעות אחרונות", כי עשרות לוחמי שייטת אשר צללו אינספור פעמים בנחל הקישון המזוהם, חלו במחלת הסרטן. בעקבות ההד התקשורתי שליווה את הפרשה, מינה הרמטכ"ל ועדה מיוחדת שבדקה את מי הנחל וקבעה כי קיים קשר סיבתי (משפטי ועובדתי) בין הצלילות של הלוחמים בקישון, לנזקים הרפואיים שנגרמו להם.

      קראו עוד בתחום:

• בית המשפט מותח ביקורת על משרד הביטחון
• האם ניתן לקבל "תגמול טיפול רפואי" ללא הגבלת זמן?
• כאבי גב בעקבות אפוד קרמי - האם פיצויים מהצבא?

בהתאם למסקנותיה של הוועדה, הורה שר הביטחון לקצין התגמולים להכיר בלוחמים אשר צללו בקישון וחלו בסרטן, כנכי צה"ל. הכרה זו העניקה ללוחמים לשעבר מעט מזור ותמיכה כלכלית, לאחר שרבים מהם נאלצו להתמודד עם המחלות הקשות במשך שנים ארוכות.

האם גם מחלת כבד?

בשנת 2003 הגיש חובל לשעבר בחיל הים, אשר שהה אף הוא פעמים רבות בנחל הקישון במסגרת שירותו הצבאי, תביעה להכרה בו כנכה צה"ל על פי חוק הנכים. לטענתו של החובל, בשנים 1977 ו-1983 צלל הוא כ-70 פעמים בנחל הרווי ברעלים. לדבריו, בעקבות חשיפה זו למים המזוהמים, התפתחה אצלו מחלת כבד קשה.

קצין התגמולים דחה את תביעתו בטענה כי מסקנות הוועדה קבעו אמנם שקיים קשר בין הצלילות למחלות ממאירות, אך לא נאמר בוועדה דבר לגבי מחלות אחרות. קצין התגמולים הציע לחובל לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תבחן את עניינו, אך הועדה דחתה את טענותיו וקבעה כי לא הוכח הקשר הסיבתי הנדרש לצורך ההכרה בנכותו.

      קראו עוד:

• החמרה במצב בריאותי במהלך השירותי הצבאי
• האם לוחמת מג"ב הסובלת מטרשת נפוצה תוכר כנכת צה"ל?
• החייל חלה בסכיזופרניה - האם יוכר כנכה צה"ל

בעקבות החלטה זו, הגיש החובל במיל’ ערעור לבית המשפט המחוזי, בו טען כי על קצין התגמולים להכיר בכך שמחלתו נגרמה בעקבות הצלילות בקישון. לדבריו, אפילו המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים הכיר בכך שמימי הקישון הינם כ"מרק נוראי" של רעלים.

בית המשפט המחוזי דחה את החלטתו של קצין התגמולים וקבע כי יש להכיר בקשר הסיבתי בין מחלת הכבד ממנה סובל המערער ובין הצלילה בקישון. השופטים הביאו בפסק הדין ציטוט מדבר הועדה, אשר התייחס באופן ישיר לסוגיית האפשרות שמחלות אחרות נגרמו בגין השהייה במי הקישון.

דברי הועדה בנוגע למחלות אחרות:

"הוועדה לא יכולה הייתה לעסוק בבדיקת השאלה אם נתגלו מחלות אחרות, פרט לסרטן, שהיו תולדה של הצלילה במי הקישון. אין נתונים בסוגיה זו ועל כן לא היו בידינו כלים לבדיקתה של שאלה זו, מה גם שאין רישום ארצי של מחלות בדומה לרישומי הסרטן. על כן מושאר נושא זה לטיפולו של אגף השיקום אם וכאשר תעלה תביעה קונקרטית בעלת אופי כמתואר בפני האגף".

לסיכום,

השופטים כתבו בפסק הדין כי בהתחשב בשעות הרבות ששהה המערער במי הנחל מחד גיסא, ו"המרק הנוראי" של החומרים הרעילים שהיה במים מאידך, יש בכך עמידה בנטל הראשוני של הוכחת הקשר הסיבתי.

אי לכך, עבר נטל ההוכחה להעדר קשר סיבתי לכתפיו של קצין התגמולים. המשיב לא השכיל לעמוד בנטל זה ועל כן הוכרה מחלתו של מערער כמזכה בפיצויים ותגמולים ממשרד הביטחון.