סכיזופרניה בגין נפילת פצצת מרגמה בבסיס צבאי

דרגו את המאמר

פגיעה נפשית בעקבות נפילת פצצת מרגמה בסמוך לחייל במוצב

האם הועדה הרפואית העליונה במשרד הביטחון יכולה לקבוע נכות של חייל הסובל מסכיזופרניה בתוך 15 דקות בלבד? האם הוועדה חייבת לשלוח את החייל לבדיקות מעמיקות יותר בטרם תיקבע נכותו? סוגיה זו עמדה במרכזו של ערעור שהוגש כנגד החלטת ועדה רפואית מטעם קצין התגמולים.  

המערער התגייס לצה"ל במאי 2000, עבר טירונות קרבית והוצב ביחידה קרבית בגזרת עזה. במשך שנתיים תיפקד המערער לשביעות רצון מפקדיו ובאופן מקצועי. אירוע אשר התרחש בסוף שנת 2002 שינה את חייו של המערער לתמיד. פצצת מרגמה אשר נורתה מכיוון רצועת עזה נפלה בסמוך למקום בו היה המערער וגרמה לו לפגיעה נפשית קשה אשר הוגדרה כתגובה פוסט-טראומתית. אי לכך, הומלץ לשחרר את המערער מהשירות.

לאחר שחרורו מצה"ל, הלך מצבו הרפואי של המערער והחמיר עד אשר הוא נאלץ לקבל טיפולים במוסדות רפואיים לטיפול בחולי נפש. בשנת 2005 אושפז המערער בבית החולים מזרע ואובחן כמי שסובל מסכיזופרניה בלתי מאורגנת.

מומחה רפואי מטעמו של המערער הגיש חוות דעת המעריכה את נכותו של החייל המשוחרר בשיעור של 100%. קצין התגמולים הכיר בנכותו של המערער אך קבע כי יש להעמיד אותה על 30% בלבד. ועדה רפואית בעניינו של המערער קבעה את הנכות הצמיתה על 50%. בעקבות החלטה זו, הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי.

בדיקה של 15 דקות בלבד, האמנם?

המערער טען כי הבדיקה הקלינית של הוועדה הייתה קצרה ביותר, לא יסודית ולא מקצועית. לטענתו, לא ניתן בבדיקה של 15 דקות לרדת לעומקה של הבעיה ממנה הוא סובל. המערער הוסיף כי מרגע שהוועדה הרפואית סברה שיש לדחות את חוות הדעת הרפואית מטעמו, היה עליה להפנות אותו לאבחון או הסתכלות לפרק זמן סביר ולא לערוך לו בדיקה קצרה במשך דקות ספורות בלבד.

      קראו עוד בתחום:

• תגמול נצרך לנכה ממלחמת ששת הימים לאחר ביטול שיקום
• רק חבר אחד בהרכב ועדה רפואית עליונה הוא מומחה בתחום הרלבנטי
• האם קצינה בצבא סבלה מדיכאון לאחר אי עמידה בלחץ התפקיד?
• נזקים רפואיים ללוחמים ביחידת אגוז לאחר אימון בשטח אש בצפון הארץ

עורך דינו של המערער הפנה את בית המשפט לפסק הדין אשר ניתן בע"א (ת"א) 1076/00 ענקי יוסף נ' קצין התגמולים. בעניין יוסף נקבע כי קביעת דרגת נכות נפשית איננה סוגיה פשוטה וגם פסיכיאטרים מומחים מתחו לא אחת ביקורת מיעוט האמצעים והאפשרויות לקבוע בדייקנות דרגת נכות נפשית נוכח הצמצום בזמן הבדיקה והיקף הבדיקה (בועדות הרפואיות לא נכללים פסיכולוגים אלא פסיכיאטרים בלבד).

לגרסתו של ב"כ המערער, היה זה נכון להפנות את התובע למרכז ההערכה ובו צוות רב דיסיפלינרי המרוכז ע"י פסיכיאטר כיו"ר המרכז. במקום כגון זה ניתן יהיה לבדוק את הנכה בשך שעות ארוכות, ואפילו ארוכות מאד, ע"י בודקים מדיסיפלינות שונות (לרבות פסיכולוג, מרפא בעיסוק, עובד פסיכוסוציאלי - נוירופסיכולוג, פסיכיאטר וכדומה).

בית המשפט קובע - הוועדה הרפואית פעלה כדין

בית המשפט קבע כי יש לדחות את הערעור. השופט ציין כי שיקוליה של הועדה רפואית העליונה לעניין מצבו הרפואי של המערער הינם שיקולים רפואיים מקצועיים אשר בית המשפט אינו נוטה להתערב בהם. הקביעה בנוגע למצבו הנפשי של המערער דכאן הינה קביעה רפואית ואין לבחון אותה ממשקפי המשפט.

השופט כתב בפסק הדין כי ייתכן והיה זה נכון לערוך למערער בדיקות נוספות, אך קיימים מקרים בהם בדיקה אחת תארך מספר דקות ובדיקה אחרת תהיה ארוכה יותר. אין לדרוש אפוא מהועדה לקיים בפניה את תהליך ההסתכלות והבדיקות הפסיכלוגיות והפסיכו דיאגנוסטיות אשר המערער מציע. בית המשפט קבע כי בדיקות אלו אינן סבירות גם באופן מעשי.

השופט קבע, לסיכום, כי לא נפל פגם בכך שהועדה לא יזמה תהליכים ובדיקות נוספים. בפסק הדין צוין כי המערער בעצמו פנה לרופא מומחה שהגיש חוות דעת מטעמו, ואותו מומחה לא שלח את המערער לבדיקות המדוברות. דהיינו, המומחה אשר תמך בטענות המערער בדבר נכותו הנפשית לא ראה לנכון לשלוח אותו לבדיקה נוספת, מאין זה ילין המערער על התנהלות הועדה בעניין זה?