סוכן מוסד לקה בסוכרת כתוצאה מהשירות הצבאי

דרגו את המאמר

הכרה בקשר סיבתי בין שירות במוסד לבין סוכרת

מחלת הסוכרת הינה מחלה אשר ממנה סובלים ממנה בישראל כחצי מיליון בני אדם. האגודה הישראלית לסוכרת מעריכה כי כ-200,000 בני אדם נוספים חולים בסוכרת אך הם אינם יודעים על כך. התפרצות המחלה יכולה לנבוע ממספר גורמים כגון השמנה, גנטיקה, דחק נפשי, דחק פיסי וכדומה.

ישנם מקרים רבים בהם חיילים ואנשי שירות הביטחון, אשר סובלים ממחלת הסוכרת, טוענים כי המחלה נגרמה כתוצאה מלחץ נפשי בשירות. על מנת שחייל או איש שירות הביטחון יוכל לזכות בהכרה בזכות לפי חוק הנכים, מוטל עליו להוכיח כי אירוע ספציפי בחיי הצבא (או חיי הצבא בכללותם) הוא שהביא לכך שבגופו תתפרץ הסוכרת.

למעשה, יש להוכיח ראשית קשר סיבתי עובדתי ולאחר מכן קשר סיבתי משפטי. הקשר הסיבתי העובדתי נובע מהוכחתה של אסכולה רפואית רבלנטית המכירה בלחץ נפשי כגורם למחלת הסוכרת. יש לציין כי מומחים רפואיים חלוקים בעניין זה כאשר מחלוקות זו מפלגת גם את השופטים השונים.

• הוכחת אסכולה רפואית בתביעות נגד משרד הביטחון, הכיצד?

דוגמא לפסק דין

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי יש לקבל את ערעורו של סוכן מוסד לשעבר בתביעת פיצויים מכוח חוק הנכים כנגד משרד הביטחון. השופט קבע כי מתקיים קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת ממנה סובל המערער לבין שירותו בשירותי הביטחון הסודיים. בית המשפט ציין כי יש לקבל את הערעור וזאת למרות שנבצר מהמערער לפרט במדויק ולפרטים את נסיבות התפתחות הסוכרת והלחץ הנפשי בו הוא היה שרוי.

המערער התגייס לשירות במוסד בשנת 1981 ובמהלך שנות ה-80 הוא היה שותף למבצעים רבים בהם חייו היו לא אחת בסכנה. כמו כן, המערער ציין אירוע ספציפי בעל חשיבות עליונה במסגרתו הוא פעל ובתכנונו היו מעורבים גם ראש הממשלה דאז, מנחם בגין ז"ל.

      קראו עוד בנושא זה:

• הלם קרב לאחר מלחמת לבנון השנייה והתפתחות סוכרת נעורים
• הכרה במחלת הסכרת כתאונה המזכים בפיצויים מקצין התגמולים
• דחיית תביעה להכרה בסוכרת במסגרת חוק הנכים

משרד הביטחון דחה בתחילה את תביעתו של סוכן המוסד וזאת משום שעל מנת להכיר בקשר בין מחלת הסוכרת לשירות יש צורך להציג טענות בפירוט מתאים. הסוכן טען כי הוא אינו יכול לפרט יתר על המידה וזאת מחמת סיווגו הביטחוני ובשל שירותו רב השנים בישראל ובמדינות זרות. בעקבות דחיית התביעה על ידי קצין התגמולים, הגיש סוכן המוסד ערעור לבית המשפט.

ב"כ של הסוכן טען בבית המשפט כי קצין התגמולים היה אמור לבחון את תנאי שירותו של מרשו לעומק, ולהכיר בכך שהאחרון היה נתון במשך שנים ללחצים ומתחים חריגים בעוצמתם. כמו כן, צוין כי במהלך כל שנות שירותו סיכן המערער את חייו למען ביטחון מדינת ישראל ואין זה יאה להפנות אליו עורף כעת.

רופא תעסוקתי מטעם משרד ראש הממשלה, אשר בדק את המערער, איבחן כי הוא סובל מסוכרת ועל כן הוא הופנה לקבלת טיפול ממושך. כמו כן, במהלך השנים חלה התדרדרות במצבו הבריאותי וכעת הוא נאלץ לטפל במחלה על ידי הזרקת אינסולין שלוש פעמים ביום.

עורך דינו של הסוכן הציג בפני בית המשפט גם תצהיר מטעמו של מפקדו של המערער. בתצהיר זה אושרו תנאי עבודתו של המערער במהלך שנותיו במוסד וזאת מבלי שיפורטו לגופן הנסיבות המדוברות. לסיכום, בית המשפט קבע כי יש לקבל את הערעור ולדחות את טענות משרד הביטחון.