בית המשפט הכיר בהחמרה בנקע בצבא ממנו סבלה מדריכת חי``ר

דרגו את המאמר

הכרה בהחמרה בנקעים חוזרים אצל מדריכת חי"ר

בנות רבות, המעוניינות להתגייס לשירות מאתגר ומרתק, בוחרות בדרך של מדריכות חי"ר. מדובר בתפקיד מבוקש ויוקרתי אשר כרוך בשירות מאומץ, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיסית. האם חיילת אשר התגייסה לשירות זה, כאשר היא סובלת ברמה מסוימת מנקעים חוזרים, יכולה לתבוע זכות להכרה לפי חוק הנכים בגין החמרה בקרסוליה בעקבות השירות?

      קראו עוד בתחום:

• האם בעקבות השירות הצבאי פרצה תסמונת RSD?
• חרף מצב רפואי לפני הגיוס - יש להכיר בפגימות ברגליים מהם סובל חייל
• נכות - משרד הביטחון - מחלות ופגימות במערכת הלוקומוטורית

המערערת התגייסה לשירות חובה בשנת 1999 והוצבה בתור מדריכת חי"ר. תפקיד זה דרש מהאחרונה להדריך כיתה, לצאת לאימוני שטח, לערוך מטווחי לילה ולהשתתף בתרגילים פיסיים שונים. לאמור, שירותה הצבאי היה כרוך במאמץ גופני בלתי מבוטל.

באוקטובר 2003, מעט זמן לאחר שחרורה מצה"ל, הגישה המערערת תביעה להכרת זכות על פי חוק הנכים. לטענתה, היא סובלת מנקעים חוזרים בקרסוליים ואלו נגרמו תוך כדי ועקב השירות בתור מדריכת חי"ר. קצין התגמולים דחה את התביעה ובעקבות כך הוגש ערעור לוועדת הערעורים. ערעור זה נמחק בהסכמה לאחר שהוגש בחלוף המועד הקבוע בדין.

לאחר מספר שנים נוספת, הגישה המערערת פנייה נוספת לקצין התגמולים וביקשה כי יעיין בתביעתה, וזאת על יסוד "ראיה חדשה". ראיה זו הייתה חוות דעת רפואית מטעמה. קצין התגמולים הסכים לבחון את התביעה אך דחה אותה פעם נוספת. אי לכך, התובעת הגישה ערעור לבית המשפט.

יש להכיר בקשר של החמרה

בפני בית המשפט הוצג התיעוד הרפואי אשר כלל שני מסמכים - מסמך רפואי הקודם לגיוסה של המערערת, ומסמך שנערך במהלך השירות הצבאי. בשנת 1998, כשנה לפני גיוסה, רשם רופא המשפחה של המערערת כי המטופלת סובלת מנקיעות קרסול חוזרות. המערערת טענה כי היא הציגה את המסמך הרפואי הנ"ל בפני שלטונות צה"ל, בטרם גיוסה, ועל בסיסו נקבע לה הפרופיל הרפואי. בינואר 2001 התלוננה המערערת על נקעים חוזרים בפני רופא צבאי.

בית המשפט קבע כי לאחר סקירת הראיות אשר הוצגו בפניו, יש לקבל את הערעור באופן חלקי ולקבוע כי מצבה הרפואי של המערערת החמיר בצבא. אי לכך, זכאית האחרונה להכרה בשליש מנזקיה. בפסק הדין נקבע כי אכן הוכח שהמערערת סבלה מנקעים חוזרים עובר לגיוסה. כמו כן, הפרופיל הרפואי אשר נקבע לה נקבע על סמך מסמך זה עם סעיף ליקוי הנוגע לקרסוליים.

המומחה מטעם הצבא מעיד - השירות היה מאומץ

אף המומחה מטעם קצין התגמולים, אשר הגיע למתן עדות בפני בית המשפט, העיד כי שירותה של המערערת כמדריכת חי"ר היה "שירות מאומץ". כאשר נשאל המומחה, על ידי השופטת, האם למהלך שירות מאומץ זה לא הייתה כל תרומה למצבה הבריאותי של המערערת, ענה האחרון כי ללא ספק יש תרומה מסוימת.

על רקע העובדה שמדובר במצב רפואי קודם, בית המשפט קבע כי ההכרה במערערת תהייה קביעה בקשר של החמרה. המערערת אכן הוכיחה כי שירותה הצבאי היה כרוך במאמצים פיסיים, אך לא הוכחו אירועים חבלתיים ספציפיים. המערערת ניסתה לטעון כי שתי נפילות ספציפיות גרמו להחמרת מצבה. עם זאת, לא נמצא כל תיעוד רפואי בנוגע לנפילות אלו, והן אף לא הוזכרו בתביעתה הראשונה של המערערת לנכות.

בסופו של היום, נקבע כי היות והמערערת סבלה לפני גיוסה מנקעים חוזרים, יש להעמיד את שיעור ההחמרה לחובת תנאי השירות על שליש.