הכרה במחלת הסכרת כתאונה המזכים בפיצויים מקצין התגמולים

דרגו את המאמר

חבלן הסובל מסוכרת יזכה לפיצויים מקצין התגמולים

חבלן אשר משרת במשטרת ישראל מזה 28 שנה, הגיש תביעה לקצין התגמולים כי יכיר במחלת הסוכרת ממנה הוא סובל כ"תאונה" אשר ארעה בעקבות אירועים שחוו במהלך עבודתו במסגרת שירות הביטחון.

      קראו עוד בתחום:

• קראו עוד על תביעות נגד משרד הביטחון
• פיצויים מהמדינה בעקבות התקף לב בזמן מלחמה, האמנם?
• הוכחה תביעה נגד קצין התגמולים ללא אסכולה רפואית תומכת
• החמרה במצב נפשי בעקבות אינתיפאדת אל אקצה

בשנת 1981 התגייס המערער למשטרת ישראל ושירת כחבלן משטרה במרחב שרון. בתפקיד זה המשיך המערער לשרת בתפקידו גם בעת הגשת הערעור הנדון. בשנת 2006 הגיש המערער תביעה לקצין התגמולים, להכיר במחלת הסוכרת ממנה הוא סובל ככזו שנגרמה הוא הוחמרה כתוצאה מהשירות בזרועות הביטחון. תביעתו של המערער נדחתה והאחרון הגיש בעקבות הדחייה, ערעור לבית המשפט המחוזי.

חבלן בשנות טרור ותפקוד בזירות אירוע קשות

המערער טען כי עם גיוסו למשטרה ולאחר הכשרה בסיסית הוא הוצב כחבלן משטרתי מן המניין. לטענתו, במסגרת התפקיד, טיפל הוא באירועים רבים של פיגועי טרור ועסק בפירוק מטענים מסוכנים וחגורות נפץ. החבלן העיד כי נטרול מטעני חבלה של מחבלים מתאבדים, השמדה של אמצעי לחימה כגון מוקשים ורימונים, והפעלת רובוט לנטרול מטענים, היו רק חלק משגרת יומו.

המערער הוסיף כי בין השנים 2001 ו-2002, בטרם פרצה בגופו מחלת הסוכרת, הייתה עבודתו מאופיינת ברגישות ביטחונית מוגברת ויומיומית. באותן השנים הטרור פשה ברחובות ישראל, והמערער הוקפץ מדי מספר ימים לזירת פיגוע על מנת לתת מענה חבלני למקרה. לטענתו, מדובר היה בסכנת חיים מתמדת ועבודה תחת לחץ ומראות קשים.

      קראו גם:

• שינוי זכאות בין הביטוח הלאומי לחוק הנכים
• נפגעי ניסויי האנתרקס הגישו תביעה נגד משרד הביטחון
• הכרה באלמנה של נכה צה"ל על ידי משרד הביטחון
• תביעה נזיקית נגד משטרת ישראל

לסיכום, המערער טען כי בעקבות אירועים אלו הוא מצא את עצמו שהוא שרוי בפחד רב, וסובל מאירועים חוזרים ונשנים של דחק נפשי קשה. לטענתו, מחלתו נגרמה (או לכל הפחות הוחמרה בשיעור גבוה) בשל אירועים חוזרים ונשנים של דחק נפשי אליהם נחשף במהלך השירות.

האם קיימת אסכולה רפואית?

בית המשפט קיבל את ערעורו של החבלן וקבע כי יש להכיר במחלת הסוכרת שלו כמחלה אשר הוחמרה בגין שירותו הצבאי. השופטים ציינו כי במקרה דנן הצדדים לא היו חלוקים על העובדה כי המערער נחשף לדחק נפשי במהלך עבודתו. כמו כן, מדובר בתקופות רגישות ביותר של פיגועי טרור וסכנת חיים ממשית, אשר כיסו את חייו של המערער כעננה שחורה.

קצין התגמולים טען, כמו בתביעות סוכרת רבות, כי לא קיימת אסכולה רפואית אשר קושרת את מחלת הסוכרת עם אירועי דחק נפשי. מדובר בשאלה אשר טרם הוכרעה בפסיקה והחלטות יש לגביה לכאן ולכאן.

השופטים ציינו כי אף שטרם הוכרעה המחלוקת בעניין קיומה של אסכולה התומכת בקשר בין דחק נפשי לבין פריצתה של מחלת הסוכרת, הרי שבמקרים של דחק נפשי חריג הכיר בית המשפט בקשר זה. כמו כן, הלכה פסוקה היא בתביעות מסוג זה, כל מקרה ייבחן לגופו.

לסיכום, בית המשפט קבע כי דין הערעור להתקבל וקצין התגמולים יישא באחריות למחלתו של המערער, בשיעור של 50%.