www.what2do.co.il

סכיזופרניה בעקבות התעללות והשפלה בטירונות, האמנם?

סכיזופרניה בעקבות התעללות והשפלה בטירונות, האמנם?

השפלה בטירונות וסכיזופרניה שפרצה לאחר השחרור, האם היה קשר בין השניים?

 

חיילים רבים מתמודדים במהלך השירות הצבאי עם אירועים קשים אשר כוללים יחס מזלזל, התעללות, השפלה, אלימות פיסית וכדומה. במקרים קיצוניים, יחס זה עלול לגרום למצוקות נפשיות של ממש. אשר יכולות להתפתח עד כדי מחלות נפש כדיכאון, סכיזופרניה וכדומה. האם חייל משוחרר אשר לקה בסכיזופרניה זכאי להיות מוכר על ידי משרד הביטחון כנכה צה"ל לפי חוק הנכים? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט העליון במקרה הבא.

 

      קראו עוד סכיזופרניה בשירות צבאי:


מדובר באדם אשר התגייס לשירות סדיר בנובמבר 1994 ליחידת מסתערבים. גיוסו ליחידה הקרבית היה תלוי בהסכמת אימו. חודשיים לאחר תחילת הטירונות, אימו של המבקש ביטלה את הסכמתה והאחרון עזב את הטירונות ב"שמשון" והחל טירונות כלל צה"לית. לאחר מכן, הוא היה עריק פעם אחת, ובעת שירותו הוא פנה לקב"ן ודיווח על נטיות אובדניות. בעקבות טענותיו, הוא אושפז מספר פעמים ובסוף שוחרר מצה"ל בגין "חוסר הסתגלות".

 

תשעה חודשים לאחר השחרור, המבקש אובחן כלוקה בסכיזופרניה. האם מחלת הנפש פרצה בעקבות ה"התעללויות במבקש במהלך הטירונות"? האם היה קשר בין המחלה ובין השירות הצבאי?

 

טענות הצדדים


המבקש טען כי הוא חווה בטירונות השפלה קשה מצד מפקדיו וכתוצאה מכך הוא חדל לתפקד והחל לשמוע קולות אשר דחקו בו לפגוע בעצמו. המבקש צירף חוות דעת רפואית ובה נקבע כי "הלחצים במהלך השירות הצבאי היו הגורם לפריצת המחלה. התסמינים שהביאו לשחרורו של המבקש מהצבא בשל חוסר הסתגלות היו סימניה המוקדמים של הסכיזופרניה הפסיכוטית בה הוא לקה".


מנגד, קצין התגמולים הציג חוות דעת רפואיות מטעמו אשר קבעה כי הסיבות לפרוץ המחלה היו "נסיבות חייו הקשות של המבקש, ללא קשר לשירותו הצבאי". המומחה מטעם משרד הביטחון היה סבור כי מצבו של המבקש בעת שחרורו היה מתאים לאבחון הצבאי בדבר "הפרעת הסתגלות". משרד הביטחון הדגיש כי למרות הטענות בדבר המעשים הקשים בטירונות, המבקש פנה לקב"ן רק כשנה לאחר תום הטירונות. כמו כן, לא נרשמו במהלך שירותו הלא-קרבי אירועים מיוחדים וחריגים.

 

קצין התגמולים טען כי המבקש התלונן בפני הגורמים המקצועיים על מצבו הקשה בבית, ומעולם לא הלין על מצוקה נפשית בעקבות השירות הצבאי. נהפוך הוא, טען קצין התגמולים, כאשר המבקש אושפז באחת הפעמים בבית החולים בשל מצבו, הוא ציין לטובה את שנת שירותו הראשונה.


לאחר שקצין התגמולים דחה את תביעתו של המבקש להכיר במחלת הנפש שלו כנכות לפי חוק הנכים, המבקש הגיש ערעור על כך לוועדה הרפואית לעררים. הוועדה הרפואית קיבל את הערעור באופן חלקי בלבד. נקבע כי אמנם המערער החל להראות מצוקה נפשית רק כשנה וחצי לאחר הטירונות, ולמרות שלא הוכחו מעשים חריגים או התעללויות שונות כנגדו, לא היה מקום להתעלם מפרוץ המחלה בזמן השירות ושחרורו של המערער על בסיס נפשי מצה"ל. אי לכך, נקבע כי לשירות הייתה אחריות של 25% לפרוץ הסכיזופרניה.

 

ערעורים על החלטת הוועדה הרפואית העליונה


קצין התגמולים והמבקש הגישו ערעור על החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה. המבקש טען כי ההחלטה אשר התקבלה בוועדה הייתה שגויה וזאת משום שבמהלך הדיון מול הוועדה נפגעו זכויותיו הדיוניות. לטענתו, המחלוקת בין הצדדים הייתה באשר למועד התפרצות המחלה, אך הוועדה עסקה בשאלת הקשר הסיבתי בין השירות לבין הסכיזופרניה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וקבע כי יש לקבל את טענותיו של קצין התגמולים. נקבע כי זכויותיו הדיוניות של המבקש לא נפגעו וזאת מחמת שלושה טעמים:

 

  1. הדיון בוועדה עסק אמנם בקשר הסיבתי, אך נבחנו גם נסיבותיו האישיות של התובע כגורם אפשרי למצבו הנפשי. מועד התפרצות המחלה היה חלק מיריעת המחלוקת גם על בסיס בחינת הקשר הסיבתי. יתרה מכך, חוות הדעת הרפואית מטעם המערער התייחסה גם לקשר הסיבתי. דהיינו, המערער התמודד עם הסוגיה הנ"ל וזכויותיו הדיוניות לא נפגעו בעקבות הדיון המעמיק בה בוועדה הרפואית.
  2. נטל ההוכחה בנוגע לקיומו של הקשר הסיבתי בין המחלה לבין השירות רבץ על המבקש, והלה לא השכיל להרימו.
  3. ממצאי הוועדה הרפואית היו מבוססים על ממצאים עובדתיים והוכח קשר בין המצב בביתו של המערער לבין מצבו הנפשי. דהיינו, נקבע בצדק כי מקור המחלה היה נעוץ בנסיבות אישיות אשר לא היו קשורות לצבא.


לסיכום,

 

בית המשפט קבע כי לא היה ניתן לקשור בין השירות הצבאי של המערער ובין הסכיזופרניה בה הוא לקה ואשר בגינה הוא שוחרר מצה"ל. הודגש גם כי הסכיזופרניה אובחנה מספר חודשים לאחר השחרור, ובתקופה זו המערער עבר תקופה קשה והחל לצרוך סמים ואלכוהול. אי לכך, בקשתו להכרה לפי חוק הנכים נדחתה.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

התיישנות - משרד הביטחון, צבא

מתי מתיישנת הזכות להגיש בקשות בגין פגיעה או מחלה במהלך השירות? 

פסוריאזיס, צבא - קשר בין המחלה לשרות

האם מחלת הפסוריאזיס יכולה להיגרם כתוצאה מתנאי השירות? אם כן כיצד נתבע פיצויים? 

כיב קיבה, שרות צבאי והקשר

כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פרוץ אולקוס (כיב קיבה) לבין שירות בצבא ו/או בכוחות הביטחון? 

הלם קרב

מהו הלם קרב? את מי תובעים במקרה של הלם קרב? מה מועד ההתיישנות? ועוד... 

הקשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי

לצורך בחינת שאלה האם יש קשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי יש לשים לב כי ישנם שני סוגי סכרת... 

הקשר בין השרות הצבאי למחלות נפש

כיצד מוכיחים קשר בין שירות צבאי או משטרתי ומחלת נפש אשר נגרמה או הוחמרה כתוצאה מתנאי השירות? 

בחירת זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הנכים?

חייל או שוטר שנפגע או חלה יכול לתבוע במסגרת ביטוח לאומי או קצין תגמולים, מהו המסלול המומלץ? 

נכי צה"ל וחוק הנכים, לאן?

חוק הנכים נכנס לתוקפו בשנת 1959. מדובר בחוק בעל מטרות סוציאליות ואשר עניינו לעזור ולאפשר סיוע לאנשי כוחות ביטחון אשר חלו או נפגעו או במסגרת שירותם... 

קצין תגמולים- מידע משפטי ומדריך להגשת תביעה

נפגעת בצבא? מעוניין להגיש תביעה נגד קצין תגמולים? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.