ביטול החלטת וועדת חריגים באגף השיקום - ניתנה ללא סמכות

דרגו את המאמר

ביטול החלטת ועדת חריגים שניתנה בחוסר סמכות

בחודש ספטמבר 2000 החליטה ועדת החריגים באגף השיקום במשרד הביטחון להעניק לנכה צה"ל מימון לרכב רפואי לאור מצבו וחוסר האפשרות להעמידו כרגע בפני ועדה רפואית חוזרת. נכותו של הנכה באותה התקופה עמדה על 28% והאחרון קיבל מימון לרכב מסוג רנו מגאן. שלוש שנים לאחר מכן, החמיר מצבו הבריאותי והוא לקה במחלה אשר ריתקה אותו לכסא גלגלים ממונע.

אי לכך, הנכה פנה למשרד הביטחון ועתר לקבלת רכב המתאים לצרכיו החדשים. ועדת החריגים דנה בבקשת העותר, והורתה לו לפנות לביטוח לאומי לבדוק זכויותיו שם ופטור ממיסים. העותר עשה כאמור אך רק לאחר כשנה וחצי התקבלה בקשתו לרכב רפואי מתאים.

החלטת המוסד לביטוח לאומי הועברה לקצין התגמולים אך הפעם ועדת החריגים דחתה את זכאותו של העותר לרכב מטעם משרד הביטחון. ועדת החריגים קבעה כי ברשותו של העותר רכב פרטי שהתקבל בעבר והעותר נשלח לבדיקה בפני מהנדס הועדה. מהנדס הועדה המליץ על רכב מסוג קרייזלר קאונטרי אשר עלותו עומדת על כ-260,000 שקלים.

כמו כן, מהנדס הועדה קבע כי הרכב אשר הומלץ לעותר מהביטוח הלאומי איננו מתאים לצרכיו. ועדת החריגים במשרד הביטחון התכנסה פעם נוספת וקבעה כי לאור חוסר זכאותו של העותר לרכב מטעם משרד הביטחון, וחוסר התאמת הרכב מהביטוח הלאומי, יש להפנות את העותר לועדת למ"ד עם המלצה חיובית.

ועדת למ"ד דוחה את העתירה

ועדת למ"ד הינה ועדת לפנים משורת הדין הפועל באגף השיקום. מטרתה הינה לאשר סיוע לנכים אשר אינם זכאים להטבות על פי הקריטריונים הקבועים בדין. העותר עמד בפני ועדת למ"ד. הועדה החליטה כי היות ושיעור נכותו איננו נובע מהשירות הצבאי, והנכות מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, עליו למצות תחילה את זכויותיו בכל הנוגע למימון רכב בביטוח לאומי.

נקבע כי אגף השיקום יישא אפוא רק בהתקנות ובאביזרים הדורשים ברכב. העותר פנה לביטוח לאומי פעם נוספת ושם הופנה האחרון לוועדה לגודל רכב. לאחר שזמן רב חלף, מבלי לבוא בפני ועדת גודל רכב, הגיש העותר עתירה להכרה כנגד משרד הביטחון.

      קראו עוד בתחום:

• סכיזופרניה פרנואידית כרונית שהתפרצה במהלך שירות ללא אירוע דחק
• דחיית התנגדות לוחמי השייטת להצגת חוות דעת רפואית של מומחה מחו"ל
• האם בעקבות השירות הצבאי פרצה תסמונת RSD?
• רשלנות המדינה בגין חשיפת זהות שוטר אשר נתן עדות בבית המשפט

העותר טען כי מרגע שועדת החריגים קבעה שהוא זכאי לרכב המתאים לצרכיו, לא היה מקום לשלוח אותו למוסד לביטוח לאומי. למעשה, העותר טען כי משרד הביטחון צריך לשאת בתשלום המדוברים, תוך תביעה לשיפוי מהמשרד לביטוח לאומי.

משרד הביטחון טען כי דין העתירה להידחות. בכתב ההגנה נטען כי הזכות לרכב ממשרד הביטחון עומדת לנכים הסובלים מנכות כוללת בשיעור של 50%, ונכים בדרגת נכות של 30% עם נכות מוכרת נוספת על הגפיים התחתונות. כמו כן, משרד הביטחון הוסיף כי זכאות לרכב גדול, עומדת רק לנכים קשים כגון קטועי גפיים.

ניתן לבטל החלטה אשר התקבלה בחוסר סמכות

בית המשפט קיבל את טענות משרד הביטחון וקבע כי יש לדחות את העתירה. ראשית, נקבע כי שתי ההחלטות הראשונות של ועדת החריגים – להעניק לעותר רכב ולאשר החלפה מוקדמת של המכונית – ניתנו בהעדר סמכות. המשמעות של מתן החלטות בחוסר סמכות הינה, על פי רוב, ביטולן.

הלכה פסוקה היא כי החלטת רשות מנהלית היא החלטה אשר ניתנה בסמכות והיא תקפה לשם הבטחת יכולת שלטונית. לעומת זאת, על מנת שהבטחה של רשות שלטונית תהיה קבילה, יש לעמוד במספר תנאים. ראשית יש להוכיח כי נותן ההבטחה היה בעל זכות לתיתה. שנית, יש להוכיח כי נותן ההבטחה התכוון להעניק להחלטתו תוקף משפטי. שלישית, יש להציג הוכחה לכך שנותן ההבטחה הינו בעל יכולת לקיים את הבטחתו.

נקבע כי במקרים בהם ניתנה החלטה בטעות או ללא סמכות, הרשות המינהלית מוסמכת לבטלה. בית המשפט קבע במקרה זה כי ההיגיון העמוד מאחורי פסיקה זו הינו ברור וניתן להשליכו על הנסיבות דנן.

"מאחר והחלטות ועדת החריגים ניתנו בחוסר סמכות, אין הן יכולות לעלות כדי החלטה שלטונית אשר ישנה חובה לאוכפה". ממילא, הוסיף בית המשפט, החלטת ועדת החריגים להעביר את הדיון בבקשתו של העותר לועדת למ"ד, שהיא הגוף המוסמך לדון בבקשת העותר, הייתה ההחלטה נכונה שהיה עליה לקבל.