נזק נפשי בעבודה, האם תאונת עבודה?
| דרגו את המאמר |
|
מהי תאונת עבודה?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..." כלומר, אין די בכך שנגרם נזק לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אלא יש צורך בראש וראשונה בהתרחשותו של אירוע תאונתי.
תאונה, על פי ההלכה הפסוקה, היא: "אירוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום", כלומר, לקבוע בדיוק מתי אירע מבחינת הזמן, וכן לקבוע בדיוק את המקום בו אירע.
ההכרה נזק נפשי כתאונת עבודה
נושא ההכרה בנזק נפשי גרידא כ"תאונת עבודה" נדון בהרחבה בבג"צ המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם. על פי פסיקת בית הדין לעבודה "תאונה" מתרחשת באחד משלושת המצבים:
-
"האחד, אירוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות ובנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין. בגדרו של אירוע כזה באים המקרים הקלאסיים של חבלה פיסית הנגרמת עקב אירוע לא שגרתי...
-
השני , שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין "תאונה" בזעיר אנפין, שאינן ניתנות למיקום בנקודה מסויימת על ציר הזמן והמקום וכמוהם כטיפות מים כחוצבות בסלע, המצטברות תוך כדי הפגיעה ממנה סובל העובד, זוהי תורת המיקרוטראומה.
-
השלישי, אירוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה. על העובד להוכיח "אירוע חריג" בעבודה שגרם להתפרצות המחלה במועד שהתפרצה, על מנת שניתן יהא לייחס את התפרצותה לעבודה דווקא ולראות בה "תאונת עבודה". (שם בעמ' 7 לפסה"ד).
על פי ההלכה הפסוקה, מיקרוטראומה הנה המפלט האחרון למבוטח הסובל ממחלה שאינה "מחלת מקצוע" ולא נפגע בפגיעה חד פעמית. יחד עם זאת, על פי פסיקת בית הדין לעבודה יש למתוח קו מפריד בין מיקרוטראומה שתבוא בגדר "תאונה" לבין "תהליך תחלואתי" שאינו מזכה בתגמולים אלא במסגרת מחלה ככל שהיא מופיעה ברשימת "מחלות המקצוע".
היסוד הראשוני להחלת תורת המיקרוטאומה הוא, שבמהלך עבודתו נגרמו למבוטח אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.
לעומת זאת "תהליך תחלואתי" הוא תהליך שגרם להרעה הולכת ונמשכת במצב הבריאות, כאשר אין אפשרות מעשית לאתר באופן סביר אירוע או אירועים בעבודה ולהוכיח את פועלם של אירועים מבודדים רצופים אלה על מצב בריאותו של האדם.
מה נדרש להוכיח לצורך הכרה בנזק נפשי כתאונת עבודה?
על פי ההלכה הפסוקה, מתח נפשי ממושך או מתמיד אינו רצף של אירועים שניתן להגדירם כפגיעות זעירות ומצטברות, לפי תורת המיקרוטראומה, ועל כן אינו מהווה פגיעה מסוג מיקרוטראומה, וכי לצורך הכרה בנזק נפשי שנגרם ב"תאונת עבודה", נדרשת הוכחת "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד".
כן נקבע בהלכה הפסוקה, כי מתח נפשי מתמשך, כשלעצמו, אינו יכול להיות "אירוע חריג" המספק את תנאי הפתאומיות, ולפיכך הנזק הנפשי שבא בעקבות מתח נפשי ממושך ללא "אירוע חריג" אינו בגדר תאונת עבודה. נזק נפשי ששימש כמחולל להתאבדותו של עובד הוכר כ"תאונת עבודה" רק כאשר קדמו לו "אירועים חריגים".
מן הפסיקה
בפסק הדין בעניין כרם, השאלה שעמדה לדיון הייתה האם יש להכיר בדיכאון שהתפתח לאורך זמן על רקע כשלון עסקי, כ"תאונת עבודה", ונקבע כי, לאור הניתוח המשפטי של סוגיית המיקרוטראומה, האירועים שהובילו לדיכאון אינם בגדר רצף של אירועים זעירים מבודדים ומאותרים בזמן, שכל אחד מהם הוא תאונה זעירה.
בג"צ גם בחן קיומו של אירוע חריג וקבע:
"נראה לי, כי אין לראות בהתראות מס הכנסה בחובות כבדים ובכישלון עסקי בעקבות זאת – להם חשופים במציאות שלנו בעלי עסקים עצמאיים רבים – מסוג 'אירוע חריג' הבא בגדרה של 'תאונת עבודה' לפי החוק, ואין גם לראות באלה מערכת של 'אירועים חריגים'. מרבית האוכלוסיה היא אוכלוסיה עובדת.
טרדות, תסכולים, אכזבות, קשיים כלכליים, מתחים, לחצים, עליות ומורדות הם מטבע הדברים מנת חלקו של חלק גדול מן העובדים במהלך עבודתם. מצבים אלה עלולים לגרום למחלות ממחלות שונות. חוק הביטוח הלאומי מכיר בתנאים מסוימים בנכות כללית כנכות הבאה בגדר החוק ללא דרישת קיומו של רכיב ה'תאונה' (פרק ט לחוק).
האם החוק מיועד לכסות גם את תוצאותיהם של כל אלה על ידי הכרה בהם כ"תאונת עבודה"? האם לכך הוא מכוון? נראה כי לאור הגדרתה של "תאונת עבודה" כ"תאונה", אין הדבר כך ואם מוכן המחוקק לפרוש כנפיו על כל אלה והקופה הציבורית מאפשרת זאת, עליו המלאכה לעשותה. אין זו מדיניות ראויה להרחיב על ידי פסיקה את פריסתו של החוק. זוהי הרחבה רחבה מדי מכדי שתתאים ל"חקיקה שיפוטית".
לסיכום,
אם נגרם לך נזק נפשי עקב אירוע בעבודה או עקב העבודה מומלץ לך לפנות אל עורך דין העוסק בתחום הנזיקין ומייצג נפגעים בתאונות עבודה. קראו עוד על איך לבחור עורך דין לאחר תאונת עבודה.
