האם שינוי מוטבים בפוליסה הינו זכות שניתן לעקל?

דרגו את המאמר

עיקול זכות לשינוי מוטב - האם ניתן לעשות כן?

עא (ת"א) 47210-09-11 ד. פ נ' א.ע

אדם היה מבוטח אצל שלוש חברות ביטוח בפוליסות ביטוח חיים. אשתו השנייה של המבוטח, ובנו הקטין, היו רשומים כחלק מהמוטבים בפוליסות הנ"ל. בשלב מסוים, יחסיהם של בני הזוג התערערו והאישה הגישה כנגד בעלה תביעות בבית המשפט לענייני משפחה. תביעות אלה הוגשו בשם של האישה ובשמו של הילד הקטין. במסגרת התביעות הנ"ל, הוטלו עיקולים על חלק מזכויותיו של המבוטח בפוליסות ביטוח החיים. לאחר הטלת העיקולים, המבוטח שינה את המוטבים בפוליסות כך שהאישה ובנו מנישואיו השניים הודרו מהרשימה, ובמקומם נכנס בנו מנישואיו הראשונים.

חברות הביטוח שינו את המוטבים בכפוף לבקשה הנ"ל. המבוטח הלך לעולמו והאלמנה ובנה טענו כי אין להעביר את הכספים לילד מהנישואים הראשונים. האלמנה ובנה הגישו לבית המשפט בקשה למתן סעד הצהרתי לפיו חברות הביטוח היו מנועות משינוי המוטבים בשל העיקולים הזמניים שהוטלו על חלק מהכספים. בית המשפט נדרש אפוא לדון בשאלה - האם ניתן לעקל ממבוטח את זכותו לשנות מוטבים בפוליסה מכוח סעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח?

המסגרת המשפטית

סעיף 11(ג) הנ"ל קובע כי כל אימת שלא ארע מקרה הביטוח, המבוטח רשאי לקבוע מוטב זולתו בהודעה בכתב למבטח, והוא רשאי לבטל את הקביעה ולקבוע גם מוטב אחר. עם זאת, קביעה זו תהיה בלתי חוזרת אם המבוטח קבע כאמור בהודעה בכתב או בחוזה שנשלחו למבטח. במקרה דנן, לא הייתה מחלוקת כי המבוטח לא היה מוגבל מבחינת שינוי המוטבים בפוליסה לפי סעיף 11(ג). נשאלה השאלה באשר לעיקול הזכות הנ"ל בגין העיקולים שהוטלו על כספיו של המנוח טרם פטירתו וטרם שינוי המוטבים.

בית המשפט קבע כי הזכות של מבוטח לשנות מוטבים בפוליסות ביטוח חיים איננה זכות שניתן לעקלה. הלכה פסוקה היא כי נושה איננו רשאי לעקל תגמולי ביטוח חיים בפוליסה בה מוטב נקבע במסגרת קביעה שאינה בלתי חוזרת. בית המשפט הדגיש כי עסקינן אפוא בזכות של המוטב ולא של המבוטח. העדר יכולתו של נושה לעקל את תגמולי הביטוח היה רלבנטי למקרה דנן, וזאת משום שאם תגמולי הביטוח שייכים למוטב ממילא, הרי שהאלמנה והבן לא היו יכולים להיפרע מהכספים הללו. דהיינו, נקבע כי חוסר האפשרות של האלמנה והילד להיפרע לגבי חובו של המנוח כלפיהם מכספי הביטוח איין את ערכה של זכות המבוטח לשנות המוטבים.

האלמנה והבן ביטלו את התביעה, צווי העיקול הוסרו

נקבע כי במקרה דנן האלמנה והבן היו גם המוטבים בפוליסה, אך עובדה זו לא הייתה רלבנטית לזכויות העיקול שלהם בכובעם כנושים/תובעים ולא היה בה כדי לשנות התוצאה. דהיינו, המסקנה שהתקבלה הייתה כי המנוח היה יכול לשנות את המוטבים בפוליסה חרף העיקולים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה גם ערעור שהוגש על פסק הדין הנ"ל על ידי האלמנה ובנה. בפסק הדין בערעור נקבע כי גם אם היה ניתן להניח שאפשר לעקל זכויות מבוטח המעוגנות בסעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח (זכויות לקבוע מוטב), הרי שהעיקולים הזמניים שהוטלו על ידי המערערים לא העניקו לאחרונים זכות מהותית בפוליסות.

משמעות העיקולים הייתה - לכל היותר - שימת יד באמצעות בית המשפט ואיסור עשיית דיספוזיציה בכספים. עם זאת, במקרה דנן, כאשר המנוח הלך לבית עולמו, האלמנה והבן מחקו את תביעותיהם. אי לכך, וכפועל יוצא ממהלך זה, העיקולים הזמניים בוטלו. עם ביטול העיקולים, הוסר המחסום הדיוני אשר אסר על המנוח לעשות דיספוזיציה בכספים וחברות הביטוח יכלו לשנות את המוטבים כחוק.

בית המשפט קבע כי דינה של התביעה במקרה דנן להידחות גם לגופה. הלכה פסוקה היא כי נושה איננו רשאי להביא לעיקול תגמולי ביטוח חיים מסוג "ריסק" כאשר בפוליסה נקבע מוטב בקביעה בלתי חוזרת. זאת ועוד, נוכח האופי האישי המובהק העומד מאחורי קביעה לשינוי מוטב, לא ניתן לעקוף את התוצאה שתוארה לעיל על ידי הטלת עיקול על עצם הזכות.