ההבדל בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר - אחריות המעביד
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5 |
במקרים בהם עובד נפגע בגין תאונת עבודה, ייתכן וניתן יהיה לתבוע פיצויים מהמעביד בשל רשלנות. בין מעביד לעובדו קיימת חובה זהירות מושגית מכוח יחסי הצדדים. אחריות לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמים לעובד מונחת על כתפי המעביד עם התגבשות חובת זהירות קונקרטית. חובת זהירות זו נבחנת על פי מבחן הציפיות. דהיינו, האם ניתן היה לצפות מאדם סביר, בנסיבות המיוחדות של המקרה המדובר, כי יצפה את התרחשות הנזק.
הלכה פסוקה היא כי חובת הזהירות הקונקרטית איננה קיימת על מנת למנוע כל סיכון אפשרי. הדין בעניין זה מבחין בין סיכונים סבירים לסיכונים בלתי סבירים. לאמור, כאשר בעל העסק או המקרקעין העמיד בפני הנפגע סיכון בלתי סביר, חייב הוא לפצותו. מצופה אפוא מבעל העסק או המעביד לנקוט באמצעים הסבירים היכולים למנוע את התרחשות הנזק.
בפסיקה התגבש קו אשר מבחין בין סכנה לרגילה לבין סכנה שאינה רגילה. הבחנה זו נעשית על בסיס מבחן כפול – מהי מהות הסכנה אשר נוצרה בנסיבות הספציפיות במקום האירוע (ומהות הניזוק אשר הועמד בסכנה), ומהו הערך עליו חפצים להגן מפני סכנה זו.
סיכונים סבירים – דוגמאות:
ע.א 81 / 417 מלון רמדה שלום נ' אליהו אמסלם לח (1) 72, עמוד 77 – החלקה על מדרגות הינה סיכון סביר. בית הדין לעבודה קבע כי מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עלול לעיתים למעוד, להחליק או ליפול. מדובר אפוא בסיכון סביר המהווה חלק משגרת היום-יום של כל אחד ואחת מאיתנו. "ההולך לבית מרחץ אינו יכול להתלונן שהרצפה חלקה".
ע.א. 371/90 סובחי נ. רכבת ישראל, פד מז 3 עמ' 345 – בית הדין לעבודה הכיר בכך שהחלקת עובד על בוץ הינה סכנה רגילה.
ת.א. (מחוזי) 277/59 פרלשטין נ. מעלה החמישה, השופטת בן פורת, פס"מ לח עמ' 104 – בתביעה של אורח בבית הארחה, נטען כי החלקה על מחטי אורז מחוץ לחדר האוכל התרחשה כתוצאה מסיכון בלתי סביר. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה וקבע כי התובע, אורח בבית הארחה, יכול היה לצפות כי מחטי האורן הינם מצע מחליק. אי לכך, היה עליו לנקוט בזהירות סבירה בעת שדרך במקום.
סיכונים בלתי רגילים – דוגמאות:
ע.א 417/75 בן דוד נ. מפעלי טקסטיל כרדאנה בע"מ, פד לא 1 עמ' 827 – בית הדין לעבודה קבע כי לכלוך של שמנים, סבון וחומרים דומים, על רצפת המפעל במקום בו נמצאים העובדים, מהווה סיכון בלתי סביר מבחינת האחרונים. במידה והעובד מחליק על המשטח המדובר, עסקינן בהתרחשות נזק כתוצאה מסיכון בלתי רגיל.
ע.א. 214/61 וולטר נ. מרגרטה פד טו עמ' 1789 – בית הדין לעבודה קבע כי עובד אשר נפל באיטליז זכאי לפיצויים משום שהצטברות שומן על רצפת חנותו של אטליז בעקבות צליית עופות היא סכנה בלתי רגילה.
ת.א (מחוזי ת"א), 6074/6 רולבנט נ. סופרמרקט רווה פס"מ ע"ה עמ' 225 – ירק על רצפת סופרמרקט, בסמוך לדוכן הירקות, הינו סכנה בלתי רגילה. החלקה על ירק זה מזכה את הנפגע בפיצויים מהחברה המפעילה את המרכול.
ע.א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אליהו אמסלם לח (1) 72, עמוד 77 – שמן אשר הצטבר על רצפת מטבח בבית מלון חושף טבחים ועובדי מטבח לסיכון בלתי רגיל. המעסיק צריך להתריע בפני הסיכון הנ"ל ולבדוק באופן תדיר האם העובדים מנקים את השמן מהרצפה והאם הם לובשים נעליים נוחות המתאימות לעבודה בתנאים אלו.
ת.א (מחוזי ת"א), 2746/79 בן אריה נ. אכטנברג פס"מ מה 3 עמ 353 – אורח בבית קולנוע אשר החליק על פרי בתוך אולם הצפייה זכאי לפיצויים בעקבות העובדה שמדובר בסיכון בלתי רגיל.