כיסוי ביטוחי בגין פעולת איבה לתושב שומרון

דרגו את המאמר

פוליסת ביטוח משכנתא וחריג פעולות איבה

תושבי יהודה ושומרון נאלצים למצוא את עצמם חשופים לפעולות איבה. לא אחת, פעולות אלה גורמות לנזקי גוף (ואף למוות). האם פגיעה במהלך פעולת איבה יכולה להיות מוחרגת מפוליסת ביטוח משכנתא? האם תתקבל תביעת ביטוח בגין פעולת איבה? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בתל אביב.

      קראו עוד בתחום:

• בנק הפר חובות גילוי ווידוא בעריכת פוליסת ביטוח חיים בצמוד למשכנתא
• זיהוי חתימה על פוליסת ביטוח חיים למשכנתא באמצעות חוות דעת גרפולוג

אדם אשר נפגע בפיגוע ירי בדרכו לביתו בשומרון הגיש כנגד חברת הביטוח תביעה לתשלום פיצויים. במהלך האירוע, כאשר נורתה אש אל עבר רכבו של המבוטח, האחרון נפצע באורח קשה. אשתו הצליחה להשתלט על המכונית והסיעה את הרכב למקום מבטחים. משם, בעלה פונה במסוק כאשר הוא פצוע אנוש. הרופאים הצליחו להציל את חייו אך הוא נותר נכה בשיעור 100%. הנזק העיקרי - עיוורון מוחלט. כתוצאה מכך, המבוטח טען כי הוא איבד לחלוטין את כושר עבודתו. חברת הביטוח סירבה לשלם פיצויים בגין המקרה וזאת בטענה כי פעולת איבה איננה כלולה בפוליסת הביטוח. אי לכך, המבוטח הגיש תביעה בעניין לבית המשפט.

פוליסת הביטוח במקרה דנן נרכשה על ידי המבוטח ואשתו במסגרת ביטוח משכנתא. התובע טען כי סוכן מכירות של חברת הביטוח שכנע אותו ואת אשתו לרכוש את הפוליסה, וזאת בשל חשש לפירעון העתידי של תשלום המשכנתא. חברת הביטוח טענה כי היא לא הייתה חייבת לפרוע את התגמולים וזאת משום שבפוליסה הוכנס חריג לפיו תאונות בגין פעולת איבה לא מהוות עילה לתשלום פיצויים.

בית המשפט: "מקום מועד לפורענות"

התביעה נדונה בבית המשפט השלום בתל אביב. השופט, מנחם קליין, קבע כי דינה להתקבל. בפסק הדין נקבע כי החריג בפוליסה בנוגע לפעולות איבה לא היה יכול להיות תקף וזאת משום שסוכן המכירות אשר סייע בהתקשרות בפוליסה לא הדגיש זאת בפני המבוטחים. היות והפוליסה נרכשה באמצעות הטלפון, נקבע בפסק הדין, היה על חברת הביטוח ליידע את המבוטחים בנוגע לחריגים הכרוכים בה. משסוכן המכירות לא פעל כאמור, הרי שחברת הביטוח לא הייתה יכולה להיאחז בסעיף זה. השופט קליין הדגיש כי דברים אלה נאמרו ביתר שאת כאשר מדובר בנכס באזור השומרון, הידוע כ"מקום מועד לפורענות".

חברת הביטוח שמרה את הקלטת השיחה עם אשתו של המבוטח. מהשיחה הזו, בית המשפט למד כי אשתו של המבוטחת ביקשה לקבל מידע בסיסי בלבד בנוגע לפוליסה. כמו כן, הודגש כי האישה איננה אישה בעלת השכלה ולא היה ניתן לצפות ממנה להבין את המשמעות הנסתרת של הדברים. בפועל, האישה ביקשה לדעת האם הפוליסה תכסה אותה ואת בעלה בכל מקרה של אובדן כושר עבודה מעל 75%, ונענתה בחיוב.

ניסוחים מפותלים

במילים פשוטות, כאשר פוליסת ביטוח נמכרת באמצעות הטלפון, שומה על סוכן הביטוח לעדכן את המבוטח באשר למלוא החריגים הכרוכים בפוליסה. אי מתן מידע כאמור איננו מתיר הפעלת חריגים מסוימים ביום פקודה. השופט הוסיף והדגיש כי מקל וחומר הדברים יפים כלפי מבוטחים המתגוררים באזור החשוף לפעולות איבה. צוין כי עניין חריג פעולות האיבה לא עלה ולו פעם אחת בשיחה, וזאת למרות שאשתו של המבוטח שאלה פעם אחר פעם בשיחה אודות קיומם של חריגים כאמור. לדוגמא, בשלב מסוים, המבוטחת שאלה את סוכן הביטוח "זה לה משנה מה קורה לאחד מאיתנו?" וזה השיב באופן מיידי - "המשכנתא מסולקת לחלוטין".

בית המשפט הגדיר את דבריה של אשת המכירות במקרה הנ"ל כ"דברים שלא השתמעו לשני פנים". נקבע כי כל אדם סביר היה מבין אותם באופן זה ולא היה כל מקום להפעיל את החריג במקרה דנן. בית המשפט ציין כי הנתבעת, בתור אוטוריטה בענף הביטוח, הייתה חייבת להדגיש את הנהלים בפני סוכניה. צוין כי חברת הביטוח לא הייתה רשאית להסתתר מאחורי "ניסוחים מפותלים". לסיכום, נקבע כי חברת הביטוח תפרע את המשכנתא על הבית ותשלם לבני הזוג הוצאות משפט בשיעור 30,000 שקלים.