לשון הרע על רופא, האם ניתן לקבל פיצויים מוגדלים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

רופא המתמחה בכירורגיה פלסטית פנה אל בית משפט השלום בחיפה והגיש תובענה כספית שבמסגרתה ביקש לקבוע כי הפרסום שפרסמה מטופלת בעניינו מהווה פרסום של לשון הרע אשר יש לחייב בגינו בפיצויים בסך של 75,000 שקלים.

על פי עובדות התביעה, התובע היה רופאה של הנתבעת עד לפני כתשע שנים. במסגרת הטיפול ניתח התובע את הנתבעת במרץ 2006, ניתוח אף וחזה ובאוגוסט 2009 ניתוח חזה. במרפאתו עשה שימוש נוסף, ובעניין טיפולו של האחרון בלקוחה אחרת פורסם על ידיה פוסט, בדף פייסבוק שעוסק בניתוחים פלסטיים, שאינו נשוא התביעה. בעקבות אותו פוסט נכתבו תגובות רבות ושונות ברשת החברתית וכן נרשמה תגובה של הנתבעת, המתייחסת לתובע.

במסגרת תגובתה, הנתבעת פרסמה בדף הפייסבוק, כי מדובר ברופא שידוע בתביעות. לדבריה, לאחר הניתוח בחזה הייתה בעיה עם השתל, והיא קיבלה ממנו יחס מזלזל. רק אחרי חצי שנה הסכים לתקן על חשבונו, אך הותיר צלקות נוספות על הקיימות כאילו בכוונת זדון. בהמשך ניסה לתקן זאת בעזרת זריקות קורטיזון לצלקת, טיפול שלא צלח, ובזמן הזה דיבר עליה מחוץ למשרד ובכך הפר את חיסיון הלקוח, ואף אחרי שמונה שנים מהתיקון הראשון שוב זה קרה.

האם הפרסום נעשה בכוונת זדון באופן שמצדיק חיוב בפיצוי מוגדל?

התובע טען כי הפרסום שפרסמה הנתבעת מהווה עוולה על פי חוק איסור לשון הרע, ובהתאמה אף מדובר בעוולת רשלנות ובעוולת 'הפרת חובה חקוקה' בהתאם להוראות פקודת הנזיקין. לשיטתו הפרסום נעשה בכוונת זדון באופן שמצדיק תשלום פיצויים מוגדלים.

מנגד עתרה הנתבעת לדחות את התביעה בטענה כי עומדות לה הגנות מכוח הוראות החוק והפסיקה. הנתבעת טענה כי הדברים שפורסמו על ידה היו אמת והיה עניין ציבורי בפרסומם, ונכתבו על ידה בתום לב ומתוך חובה מוסרית לפרסמם.

לאחר ששמע את עדויות הצדדים מצא בית המשפט כי יש לקבל את התביעה בחלקה. בית המשפט סבר כי במסגרת התגובה הנתבעת פרסמה כשלים לכאורה בביצוע העבודה על ידי התובע, כולל: הותרת צלקות כעורות בגופה, ויחס מזלזל, בה בשעה שמדובר במנתח פלסטי שכל מהותה של עבודתו הוא שיפור המראה החיצוני, במובן שיש בפרסום כדי לגרום לאדם הסביר להירתע מבחירת התובע לביצוע ניתוח קוסמטי בגופו, ובהתאמה יש בפרסום כדי לפגוע במשלח ידו ובהכנסתו של התובע.

נוסף על כך, התובע הוצג על ידי הנתבעת כאדם המזלזל בלקוחותיו, אשר חושף את סודותיהם הכמוסים מחוץ לחדר הטיפולים, ואף הוצג כאדם המתנהל דרך קבע בבתי משפט, ובכך יש כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע כאדם ככלל, וכרופא בפרט, על כן מדובר בפרסום המהווה לשון הרע.

בעת קביעת שיעור הפיצויים, העריך בית המשפט כי מעמדה של התגובה שרשמה הנתבעת במכלול זה הוא שולי. בכל הנוגע ליחס שטענה הנתבעת כי קיבלה מהתובע ותחושת הזלזול, המהווה לטענתה, הבעת דעה אישית, שאמנם לא נעשתה בתום לב באופן ולא מזכה בהגנה כנגד התביעה, אך משקלו הכללי של הפרסום והשפעתו בעניין זה קטן יחסית.

עם זאת, נקבע כי התובע הוא רופא פלסטיקאי והביקורת שבפוסט עלולה לפגוע בפרנסתו ומהות תדמיתו בעייני הציבור, וכל זאת שעה שהפרסום נערך במסגרת דף פייסבוק המיועד לקהל לקוחותיו הפוטנציאליים.

בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעת לא פרסמה בזדון את תגובתה, אלא נכתבה בתוך אווירה כללית של ביקורת קשה שהועברה בעניינו של התובע, ותוך שהנתבעת מצאה כי יש לקדם את המרפאה שבה היא עובדת תוך ציון טענותיה ביחס לתובע, טענות שביחס לחלקן סברה כי יש בהן ממש.

בהתחשב במיקום הפרסום במרחב הווירטואלי, מעמדו של הפרסום, תום לבה של הנתבעת בהקשר זה, ושיעור הנזק היחסי שגרם פרסום זה לבדו, ראה בית המשפט לנכון להעמיד את שיעור הפיצוי אשר ישולם לתובע בנסיבות העניין על סך של 14,000 שקלים. בנוסף חייב את הנתבעת בהוצאות התובע בגין ההליך המשפטי בסך של 1,000 שקלים ובשכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 שקלים.

תא"מ 45356-01-18