www.what2do.co.il

הפחתת פיצויים בגין לשון הרע עקב התנצלות, באילו מקרים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הפחתת פיצויים בגין לשון הרע עקב התנצלות, באילו מקרים?

סעיף 19(4) לחוק איסור לשון הרע קובע כי בית המשפט רשאי להפחית את סכום הפיצויים בגין לשון הרע ואף להקל בעונשו של המפרסם, אם הוא התנצל על הפרסום והביט חרטה כנה בפני האדם שנפגע ממנו.


במסגרת תביעה בגין לשון הרע, התנהגות בעלי הדין בעלת השפעה רבה על סיכויי התביעה ותשלום הפיצויים. במקרים שבהם האדם שפרסם את דברי לשון הרע, הביע חרטה על מעשיו ופרסם התנצלות פומבית, שיכולה להיות באינטרנט, ברשתות חברתיות, בקבוצות וואטס אפ, או בכל מקום ציבורי אחר, רשאי בית המשפט להקל בסכום הפיצויים או בעונש שיוטל על המפרסם.


על פי הוראות סעיף 19(4) לחוק איסור לשון, בית המשפט רשאי להתחשב בנתבע, כאשר מדובר בתביעה אזרחית, או בנאשם, כאשר מוגשת תביעה במסגרת ההליך הפלילי בגין לשון הרע, אם הוא התנצל על הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע. זאת בתנאי שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים.


התנצלות היא למעשה הודאה באשמה, זאת על פי ההגדרה המילונית שלה, הכוללת הבעת חרטה על המעשים ובקשת סליחה מהנפגע מפעולה מסוימת שבוצעה כלפיו. התנצלות יכולה להיעשות הן באופן אישי כלפי הנפגע והן באופן פומבי, זאת במטרה לנסות לתקן את הנזק שנגרם כתוצאה מפרסום הדברים, כאשר חוק איסור לשון הרע קובע כי ניתן להתחשב במפרסם רק בכפוף להתנצלות פומבית.


צו עשה לפרסום התנצלות


סעיף 19(4) לחוק מאפשר לבית המשפט אף לתת לנפגע סעד בדמותו של צו עשה. צו זה מורה על הנתבע או הנאשם, לפרסם תיקון או הכחשה לפרסום. כך שאם בית המשפט החליט, על פי נסיבות המקרה, כי נכון לחייב את הנתבע לפרסם התנצלות על דבר לשון הרע שפרסם, הוא רשאי לעשות כן ועל הנתבע לפעול על פי הוראות הצו.


צו עשה הוא סעד זמני המורה למפרסם לפרסם התנצלות והכחשה לפרסום הקודם, או להסיר את הפרסום הקיים, מהמקום שבו פורסם, כמו למשל מעמוד פייסבוק או אינסטגרם. ואולם, בית המשפט אינו יכול לכפות על הנתבע להתחרט ולהצטער על מעשיו והיו מקרים בפסיקה שבהם נקבע כי לא ניתן לכפות על אדם להביע התנצלות כנה ואמיתית, כאשר קיים חשש כי מדובר באמירות סרק חסרות משמעות.


במצבים אלה, בית המשפט קבע לא פעם, כי תיקון לשון הרע נעשה במסגרת הכפייה של המפרסם לשלם פיצויים בגין לשון הרע. לפיכך, כאשר התעלם המפרסם, מבקשותיו של הנפגע, לפרסם התנצלות או סירב לעשות זאת, ניתן להניח כי בית המשפט יפסוק פיצוי גבוה יותר לתובע.


פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע


פרשנות פרסום לשון הרע נבחנת על ידי בית המשפט תוך עיון בפרסום עצמו בלא להיזקק בדרך כלל להוכחות ולראיות בשאלת משמעותו. המבחן בעניין זה הוא אובייקטיבי, כאשר בית המשפט מברר מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום, ואם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך שבה הובן הפרסום על ידי הטוען לפגיעה בו.


סעיף 7א לחוק, קובע כי בית המשפט רשאי לחייב נאשם בהליך פלילי שפרסם לשון הרע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק. חיוב בפיצוי לפי סעיף זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתביעה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.


בתביעה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים, ללא הוכחת נזק. במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום ללא הוכחת נזק. כך שאם הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן לפסוק פיצוי בסך של 100,000 שקלים.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965

חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבודו של אדם או איגוד ומונע פרסומים שעלולים לפגוע ולגרום נזק. 

לשון הרע על ציבור - קבוצת אנשים, גוף, ארגון

השאלה המרכזית הצריכה להישאל, כך קובעת הפסיקה, הנה האם היחיד, בהיותו יחיד, נפגע מאותו פרסום שהשמיץ את כל הקבוצה? 

ייעוץ משפטי

מדוע מומלץ לקבל ייעוץ משפטי לאחר מקרה תאונה ולא משנה אם נגרם נזק או לא? 

האם המכתבים ודרך הפצתם מהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות?

עוד קבעה השופטת כי המכתבים אינם שיח ושיג אקדמי על הערכות תלמידים הנהנים ממטרית חופש אקדמי. המכתבים נכתבו בתגובה על מכתבו של פרופ' בורט ופרופסורים אחרים ולא בהעברה רוטינית של הערכות על תלמידים. העמדתם כ"שיג ושיח אקדמי" היא או היתממות או ניסיון הסוואה. מרבית המכתבים עוסקת במנחה פרופ' בורט ורק חלק קטן מהם מתייחס לתובע.  

לשון הרע, כיצד מגיע בית המשפט להכרעה?

השאלה הראשונה אשר ישאל בית המשפט היא, האם המעשים המיוחסים לנתבעים עולים כדי פרסום לשון הרע. הבדיקה תעשה לפי היסודות הנמצאים בסעיפי החוק, שהוא הסעיף המגדיר מעשה של פרסום לשון הרע. לאחר בחינת המקרה לאור החוק והפסיקה ובאם התשובה תהא חיובית יבחן בית המשפט אם עומדת למפרסמים הגנה מן ההגנות המוקנות בפרק ג' לחוק. 

לשון הרע: הגנת אמת בפרסום

נתבעת בגין לשון הרע? מהי הגנת אמת בפרסום? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי הדין באתר ... 

לשון הרע: הגנת תום הלב

נתבע יהנה מהגנת סעיף 15 בהתקיים שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא שהנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב. והתנאי השני הוא שהנתבע יוכל להצביע על כך ... 

פיצויים בגין לשון הרע

לאחר שקבע בית המשפט כי הנתבעים פרסמו כנגד התובעת פרסום שיש בו משום לשון הרע, ולא עומדות להם ההגנות שבפרק ג' לחוק, יעבור לדון בשאלת הפיצוי המגיע לתובעת בגין לשון הרע.  

פיצויים בגין זיוף פרופיל באתר האינטרנט דה מרקר

האם פרסום פרופילים מזויפים ברשת החברתית "דה מרקר קפה" מהווה הפרה של חוק איסור לשון הרע... 

לשון הרע במהלך דיון משפטי, האם ייתכן?

סעיף 13 לחוק קובע כי לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין ... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.