נפילה בחדר מדרגות, מי משלם פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

אל בית משפט השלום בפתח תקווה הוגשה תביעה לתשלום פיצויים נגד נציגות הבית המשותף, בגין נזקי גוף שנגרמו לטענת התובעת, עת שמעדה ונפלה בחדר מדרגות ללא תאורה במהלך ביקור משפחתי.

על פי עובדות התביעה, במהלך חודש פברואר 2012, התובעת, ילידת 1962, הגיעה לביקור אצל קרוב משפחתה המתגורר בבניין משותף בירושלים. התובעת הובלה, לדבריה, על ידי אותו קרוב ובעוד שעלתה בגרם המדרגות לקומת ביתו, היא הבחינה שהתאורה לא דולקת ואין אפשרות להדליק אותה, וחושך מוחלט שרר. כתוצאה מכך היא מעדה בחוזקה ונחבלה בקרסול רגלה השמאלית.

התובעת טענה כי נפילתה נגרמה כתוצאה מרשלנות נציגות ועד הבית, אשר היה באחריותה, בין היתר, לדאוג לתקינות התאורה של חדר המדרגות. כתוצאה מהתאונה, התובעת נזקקה לאשפוז בבית חולים עקב שברים ובהמשך עברה ניתוח לשחזור וקיבוע השברים ונזקקה לקיבוע גבס.

התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת מטעם מומחה רפואי מטעמה, שבה נטען כי נותרה לה נכות צמיתה בגין פגיעתה בשיעור של 19% בגין הגבלה ניכרת בתנועות קרסול ובגין צלקות ניתוחיות מכאיבות.

מנגד הכחישה הנתבעת את עצם קרות התאונה בנסיבות שנטענו ואת אחריותה, ולחילופין טענה כי ככל שהיא ארעה, הרי שהיא נגרמה בעקבות רשלנותה הבלעדית של התובעת או של קרוב המשפחה שהוביל אותה במדרגות. מעבר לכך, נטען כי מדובר בבניין שקיימת בו מעלית פעילה אשר עמדה לרשות כלל הדיירים ואורחיהם, כך שאם התובעת בחרה שלא לעשות שימוש במעלית, אין לה לבוא בטענות אלא אל עצמה בלבד.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי על פי המועד שבו הגיעה התובעת לטיפול רפואי ראשוני, התאונה אירעה בשעות היום, כאשר אור יום חודר אל חדר המדרגות של הבניין, לכן לא קיים קשר סיבתי בין היעדר התאורה בחדר המדרגות של הבניין לבין נפילת התובעת ונזקי הגוף שנגרמו לה.

הוכח קשר ישיר בין הפרת חובת הוועד לנפילת התובעת

לאחר שמיעת העדויות ובחינת מכלול חומר הראיות, הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי עלה בידי התובעת להוכיח את גרסתה באשר לנסיבות האירוע, נפילתה בעקבות היתקלות במדרגה האחרונה של גרם המדרגות האחרון לפני קומת קרוביה, אשר נגרמה עקב היעדר יכולתה להבחין במדרגה האמורה, לנוכח החושך אשר שרר בסמוך לפני ההגעה לקומה שבה מתגוררים הקרובים.

לגבי שאלת האחריות לתאונה, קבע בית המשפט כי אין מחלוקת בדבר קיומה של חובת זהירות, המוטלת על נציגות הבית המשותף כלפי העושים שימוש ברכוש המשותף לרבות אורחים של דיירי הבית. בית המשפט ציין כי כלל ידוע הוא כי הבעלות או החזקה במקרקעין, יוצרת זיקה בין הבעלים לבין סיכונים הקיימים במקרקעין ומטילה חובת זהירות, כלפי המבקרים, בין אם הנזק נגרם בשל מצבם הסטטי של המקרקעין ובין אם הנזק נגרם בשל התממשות סיכון מפעולה אקטיבית עליהם.

בית המשפט סבר כי מוטלת על נציגות הבית המשותף, חובת זהירות, למניעת הסיכון הטמון בקיומו של חלק חשוך במקטע המדרגות הקומה השנייה של הבניין, והיה עליה לצפות כי בשילוב שבין הערכת פרק הזמן שבו נורת הפלורסנט בקומה השנייה לא תקינה ובין הסתמכות הנציגות על זליגת אור מהמבואה של כל קומה וקומה לחדר המדרגות, יהיה כדי להגביר את הסיכון של מי שעולה או יורד במדרגות להחליק או ליפול בשל תנאי ראות לקויים שמקורם בחשיכה במקטע המדרגות.

נוסף על כך, מצא בית המשפט כי יש מקום להטיל על התובעת אשם תורם בשיעור של 10%, זאת מאחר שהיה עליה לשקול ולכלכל את צעדיה באופן שהיה עליה להמתין עד שקרוב משפחתה שעמו עלתה יפעל לפתיחת הדלת המקשרת בין חדר מדרגות בקומה השנייה למבואה לצורך שיפור בתנאי התאורה, ולכל הפחות היה עליה להיעזר בנסיבות שבהם לא ראתה את המדרגות, במעקה הסמוך לצורך שמירה על אחיזה.

בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את הנתבעת לשלם לידי התובעת סך של 141,400 שקלים בגין גריעה מכושר ההשתכרות, הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג'. זאת בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4% מסך הפיצויים והוצאות משפט.

ת"א 23816-07-14