www.what2do.co.il

פגיעה מדלת כניסה לעסק, האם אפשר לתבוע פיצויים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

פגיעה מדלת כניסה לעסק, האם אפשר לתבוע פיצויים?

לקוחה שהגיעה בשעת ערב מאוחרת אל בית מאפה, נחבטה בפניה בדלת זכוכית שבכניסה לעסק ושברה את האף. בנסיבות אלה הוגשה תביעה לתשלום פיצויים מבעל העסק בגין הפרת חובתו כלפי קהל לקוחותיו, בכך שלא סימן את הדלת כנדרש.


אל בית משפט השלום בתל אביב - יפו הוגשה תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת לאחר שנחבטה בפניה בדלת זכוכית שבכניסה לעסק, שהוא בית מאפה של רשת קונדיטוריות.


על פי עובדות התביעה, התובעת, ילידת 1965, עבדה במועדים הרלוונטיים כראש לשכה. ביולי 2014, בסביבות השעה עשר בערב, היא הגיעה לחנות לממכר מוצרי מאפה שאותה מחזיקה הנתבעת בקניון בירושלים, כדי לרכוש כיבוד לישיבה שהייתה אמורה להתקיים למחרת במשרד.


בבואה להיכנס לחנות נתקלה התובעת בדלת הכניסה העשויה זכוכית, נחבטה בפניה וכתוצאה מכך אפה נשבר. בגין נזקי גוף שנגרמו לה, עתרה לחייב את בעלת העסק ומי שהיא רואה בה כאחראית לנזקיה, בתשלום פיצויים בסכום של 90,000 שקלים והוצאות.


בעלת העסק לא הכחישה את פגיעתה של התובעת מדלת הזכוכית, אולם כפרה באחריותה לקרות האירוע, וטענה כי היה זה באשמתה הבלעדית של התובעת אשר לא שמה לב לאן פניה מועדות, ואף חלקה גם על גובה הנזק הנטען.

 

בפני בית המשפט העידו התובעת עצמה והעובד שניהל באותה העת את החנות והיה במועד האירוע. לא היו עובדים או קונים נוספים בחנות בעת התאונה. לאחר שמיעת הצדדים, בית המשפט העדיף את עדותה של התובעת שהייתה קוהרנטית, סדורה וברורה, על פני עדותו של העובד.


התובעת העידה כי בסוף יום העבודה, לקראת השעה 22:00 היא הגיעה לקניון כדי לרכוש בחנות כיבוד לישיבה שהתקיימה במשרד למחרת בבוקר. השעה הייתה מאוחרת, לכן לא הייתה בטוחה שהחנות תהיה פתוחה, אולם כאשר יצאה מהמעלית לכיוון רחבת החנויות, היא ראתה את החנות מוארת ואת העובד מאחורי הדלפק והבינה שהיא פתוחה.


התובעת מסרה כי לא מיהרה מאחר שלא הייתה צריכה את הכיבוד מיד, והיו בעבר מקרים שבהם הגיעה כשהחנות סגורה ולכן הייתה מבצעת את הקניה בבוקר. בבואה להיכנס נתקלה בדלת הכניסה. העובד רץ לעברה, עזר לה לעמוד על רגליה, הושיט לה בקבוק מים ונייר סופג לדם שנזל מאפה. הוא התנצל, וציין כי הדלת תמיד פתוחה לכן אינה מסומנת ואף הוסיף כי היה לקראת סגירה ולכן סגר את הדלת.

 

בית המשפט השתכנע כי הדלת שבה התובעת פגעה הייתה דלת פתוחה דרך קבע, אלא שבאותו היום העובד סגר אותה מאחר שהיה לקראת סגירת החנות. עוד קבע כי לא היה על הדלת כל סימון או שלט המזהיר מפניה. בית המשפט ציין כי המחזיק במקרקעין חב בחובת זהירות כלפי הבאים בשעריו. במקרה זה, מדובר בדלת של בית עסק שעשויה מזכוכית, אשר פתוחה תמיד, ושאין עליה כל סימון. גם כאשר הדלת פתוחה המשקוף קבוע, כך שאין המשקוף עצמו יכול להוות סממן להבחנה בין דלת פתוחה לבין דלת סגורה, כל אלה יוצרים מכשול לקהל הלקוחות.


יש לבצע סימון המבחין בין הדלת השקופה לבין הקיר השקוף


נוסף על כך, פרט 8.79 לתקנות התכנון והבניה קובע כי לגבי דלתות, מחיצות וקירות שקופים יש חובת סימון לפי התקן הישראלי. חריג לחובה זו הוא מקום שבו יש רכיב פרזול בצבע בולט לעין המחלק את הדלת בטווח גובה של 130 עד 160 ס"מ מהרצפה. הנתבעת טענה כי רכיב הפרזול לאורך הדלת מקיים אחר תנאי זה, אולם בית המשפט לא קיבל טענה זו.


לתקן הישראלי מצורף שרטוט שממנו עולה כי רכיב הפרזול צריך להיות לרוחב הדלת, בעוד שבמקרה זה הוא לאורך הדלת. כמון כן, פרט 8.79 (5) קובע כי בכנף דלת שקופה יחולו הוראות פרט 8.80, אשר קובעות כי יש לבצע סימון המבחין בין הדלת השקופה לבין הקיר השקוף שבו היא משולבת באמצעות פסים אנכיים ואין בנמצא סימון שכזה. משכשלה הנהלת החנות בנקיטת אמצעים פשוטים כדי למנוע מפגע בשטחה המהווה סכנה ללקוחות, היא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה וחבה בנזק שנגרם לתובעת.


עוד קבע בית המשפט, כי אין זו הפעם הראשונה שהתובעת מבצעת קניות בחנות, היא מודעת לכך שיש במקום דלת זכוכית, וגם כאשר הדלת סגורה קיימת ידית. עם זאת, הידית לאורכה של הדלת ולא לרוחבה, ואין במשקוף העץ כדי להעיד האם היא פתוחה או סגורה, ומהעדויות אף עלה כי הדלת תמיד פתוחה. על כן נקבע כי אשמה התורם של התובעת בשיעור מתון של 7%.


בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה, וקבע כי סך נזקיה של התובעת מגיע לכדי 41,000 שקלים. בניכוי אשם תורם בשיעור של 7%, הסכום עומד על 38,200 שקלים. לפיכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובעת סך של 38,200 שקלים, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 8,940 שקלים.


ת"א 12409-06-15

 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תאונת דרכים את מי תובעים?

נפגעת בתאונת דרכים? נגרמו לך נזקי גוף? את מי תובעים לאחר תאונת דרכים? 

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

רשלנות רפואית, מהי עוולת הרשלנות?

כדי להכריע בשאלה האם קמה לתובעת עילת תביעת בנזיקין בשל רשלנות הנתבעים ו/או מי מטעמם, יש לענות על שלוש שאלות ... 

הצהרת בריאות בפוליסת ביטוח

מהי הצהרת בריאות? מהו חשוב לדעת עם מתן פרטים רפואיים במסגרת הצהרת בריאות? 

תאונות אופניים

נפגעתם בתאונת אופניים? שוקלים הגשת תביעה בגין תאונת אופניים? האם תאונת אופניים הינה תאונת דרכים? ממי ניתן לתבוע פיצויים? 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

פגיעות במתקני ספורט, שעשועים

ילדך נפגע תוך משחק במתקן שעשוע? בחצר המשחקים? בבריכה? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

תאונות בחו"ל - איך לתבוע פיצויים

נפגעת בתאונה במדינה זרה? נגרמו לך נזקים? איך לתבוע פיצויים ועצות נוספות.... 

פיצויים בעקות תאונה אשר איננה תאונת עבודה - מהם דמי תאונה?

עובד בישראל אשר נפגע בתאונה שאיננה תאונת עבודה (לדוגמא, תאונה במהלך משחק כדורגל ביום חופש) יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת "דמי תאונה"... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.