www.what2do.co.il

נפילה בחנות, מתי אפשר לתבוע פיצויים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

נפילה בחנות, מתי אפשר לתבוע פיצויים?

אדם שנגרמו לו נזקי גוף בעקבות נפילה בחנות, רשאי להגיש תביעה לפיצויים בגין התרשלות של בעל המקום שהובילה לפציעתו, כגון אי התקנת מעקה בטיחות לצד מדרגות, אי שמירה על ניקיון, רצפה רטובה, אי שילוט מתאים וכדומה.


כאשר התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות, הנפגע יכול להגיש תביעה לפיצויים נגד בעלי הנכס שבו אירעה התאונה, או הגורם שהחזיק בנכס בפועל במועד הפגיעה, או נגד מי שאחראי לכך שהתאונה אירעה וחברת הביטוח של העסק. כדי להגיש תביעה לתשלום פיצויים, יש להוכיח את ההתרשלות והמחדלים שגרמו לתאונה, על פי עוולת הרשלנות המוסדרת בסעיפים 36-35 בפקודת הנזיקין.


האם בעל החנות אחראי לקרות התאונה?


עוולת הרשלנות מורכבת משלושה יסודות: חובת זהירות, התרשלות ונזק. במסגרת היסוד הראשון - חובת הזהירות מושגית וקונקרטית, בית המשפט בוחן האם בין המזיק לניזוק התקיימו יחסי קרבה שבגינם היה על המזיק לצפות את קרות הנזק במישור הפיזי והנורמטיבי, בכפוף לקיומם של שיקולי מדיניות משפטית המצדיקים את צמצום היקף האחריות הנזיקית.


היסוד השני של עוולת הרשלנות הוא יסוד ההתרשלות שדן בשאלה אם הופרה חובת הזהירות. גם יסוד זה לא נבחן באמת מידה פיזית בלבד, אלא במסגרתו בוחן בית המשפט, בין היתר, מהי העמדה הערכית הראויה שיש לנקוט כלפי מעשה או מחדל של הפרט. היסוד השלישי הוא יסוד הנזק. ובנוסף, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין יסוד ההתרשלות לבין יסוד הנזק.


מודל נוסף לסדר בחינת יסודות עוולת הרשלנות, בוחן בשלב ראשון את ההתנהגות שגרמה לנזק, כלומר, את ההתרשלות עצמה, ורק בשלב הבא נבחנת קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות.


אם מתקיימת עוולת הרשלנות, נדרש הנפגע להוכיח את חומרת הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי. אם הפגיעה לא גרמה נזק ממשי, לא ניתן יהיה לתבוע פיצויים. עם זאת, גם אם מדובר בפציעה קלה בלבד שנגרמה עקב מחדל או רשלנות, הנפגע יהיה זכאי לפיצויים, בתנאי שיוכיח כי בעל העסק הפר את חובת הזהירות שחלה עליו, ואת קיומו של הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק.


נפילת מוט ברזל בחנות בגדים


בפני בית משפט לתביעות קטנות בירושלים הוגשה תביעה נגד בעלת חנות בגדים לפצות לקוחה בסך של 33,000 שקלים בגין נזקים שנגרמו לה עקב נפילת מוט ברזל בחנות שלה.


על פי עובדות התביעה, בחודש ספטמבר 2017, בשעה שביקרה התובעת בחנות הבגדים של הנתבעת, התמוטט מוט ברזל באורך של כמטר וחצי, ונפל על רגלה. התובעת נחבלה בכף רגלה ולא יכלה לדרוך עליה. כתוצאה מהתאונה היא פונתה באמבולנס לבית חולים. עקב כך סבלה התובעת מכאבים רבים, ואף נאלצה להתפטר מעבודתה כסייעת במערכת החינוך. בנסיבות אלה דרשה פיצויים בסך של 33,000 שקלים.


מנגד, הנתבעת הכחישה את נסיבות התרחשות האירוע הנטען ואת רכיבי הנזק הנטענים. לטענתה, ביום האירוע, בעת שהיא והתובעת היו בחנות היא שמעה קול חבטה, ואולם אין עדות לכך שהתובעת עצמה נפגעה. בעלת החנות טענה כי מדובר במוט ברזל אנכי, שעליו נשען קצה של מוט ברזל אופקי. על המוט האופקי היו תלויים קולבים והוא היה מחובר בבטחה לתקרה באמצעות שרשראות ברזל. בשים לב לאופן שבו היה מונח לא סביר כי המוט צנח על כף רגלה של התובעת או פגע בה, ולכל היותר הוא היה יכול להחליק אם היה נמשך מלמטה או מהאמצע.


הנתבעת הוסיפה וטענה כי לאחר האירוע לא אובחנה פגיעה כלשהי ברגלה של התובעת ורק לבקשתה היא פונתה לבית החולים. הנתבעת לא ראתה את עצמה כאחראית על האירוע הנטען. כמו כן, התובעת לא צירפה חוות דעת רפואית ולא פירטה את הפסדיה הכספיים. לפיכך עתרה הנתבעת לדחות את התביעה נגדה והשאירה בידי בית המשפט את עניין הוצאותיה.


מוט ברזל הונח בצורה המהווה מפגע מסוכן


לאחר עיון במכלול החומר הקיים בתיק, שמיעת עדויות הצדדים, וכן לאחר שנתן את דעתו למכלול הטענות, הגיע בית המשפט למסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.


בית המשפט סבר כי ביום האירוע נפל מוט ברזל שעליו היו תלויים הקולבים. עדות התובעת שלפיה נפגעה בכף רגלה ביום האירוע הותירה רושם אמין ואף אין מחלוקת כי לאחר האירוע הציעה הנתבעת לתובעת קרח. כמו כן, אין מחלוקת כי לחנות הוזעק אמבולנס שפינה את התובעת לבית חולים, ושם אובחנה חבלה בכף רגל ימין, ומהמסמכים הרפואיים עלה כי התובעת המשיכה לסבול מנפיחות בכף הרגל.


בית המשפט קבע כי ממכלול התמונה המצטיירת, עלה כי בחנות היה מונח מוט ברזל, בצורה המהווה מפגע מסוכן. וכי מצופה היה ממחזיק המקום לדאוג לרמה גבוהה יותר של בטיחות הלקוחות, ולדאוג שאביזרים ומתקנים כבדי משקל, יהיו מחוברים באופן בטוח ודרך קבע, כדי למנוע את הסיכון של החלקתם או נפילתם מכל תזוזה או מכה קלה. לפיכך, עצם הנחת המוט חרגה ממתחם הסבירות, לכן הנתבעת חבה בנזיקין כלפי התובעת, ונדרשה לשלם לה סך של 13,200 שקלים בצירוף הוצאות משפט בסך של 1,000 שקלים.


ת"ק 63666-05-18

 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תאונת דרכים את מי תובעים?

נפגעת בתאונת דרכים? נגרמו לך נזקי גוף? את מי תובעים לאחר תאונת דרכים? 

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

רשלנות רפואית, מהי עוולת הרשלנות?

כדי להכריע בשאלה האם קמה לתובעת עילת תביעת בנזיקין בשל רשלנות הנתבעים ו/או מי מטעמם, יש לענות על שלוש שאלות ... 

הצהרת בריאות בפוליסת ביטוח

מהי הצהרת בריאות? מהו חשוב לדעת עם מתן פרטים רפואיים במסגרת הצהרת בריאות? 

תאונות אופניים

נפגעתם בתאונת אופניים? שוקלים הגשת תביעה בגין תאונת אופניים? האם תאונת אופניים הינה תאונת דרכים? ממי ניתן לתבוע פיצויים? 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

פגיעות במתקני ספורט, שעשועים

ילדך נפגע תוך משחק במתקן שעשוע? בחצר המשחקים? בבריכה? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

תאונות בחו"ל - איך לתבוע פיצויים

נפגעת בתאונה במדינה זרה? נגרמו לך נזקים? איך לתבוע פיצויים ועצות נוספות.... 

פיצויים בעקות תאונה אשר איננה תאונת עבודה - מהם דמי תאונה?

עובד בישראל אשר נפגע בתאונה שאיננה תאונת עבודה (לדוגמא, תאונה במהלך משחק כדורגל ביום חופש) יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת "דמי תאונה"... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.