www.what2do.co.il

נפילה בלובי של בניין, כיצד ניתן לתבוע פיצויים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

נפילה בלובי של בניין, כיצד ניתן לתבוע פיצויים?

אדם בשנות השישים לחייו, הגיע לראות דירה למכירה במגדל מגורים יוקרתי בתל אביב. בעת ששהה בלובי הבניין, הוא לא הבחין בבריכה דקורטיבית, החליק לתוכה ונפצע בכתף. בנסיבות אלה הוגשה תביעה בפני בית משפט השלום בתל אביב - יפו לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף.


התביעה לתשלום פיצויים הוגשה נגד שתי נתבעות. הנתבעת האחת היא הבעלים והמחזיקה של הבניין במועדים הרלוונטיים לתאונה והחברה היזמית של הפרויקט להקמת הבניין. הנתבעת השנייה הייתה מבצעת הבניה בעת הקמתו של הבניין והמחזיקה בו יחד עם הנתבעת הראשונה, בטרם הועברה ההחזקה בבניין לדייריו.


הנתבעות הגישו תביעה נגד צד ג', כאשר צד ג' 1 היא חברה לניהול, תפעול והחזקת פרויקטים ששימשה במועדים הרלוונטיים לתאונה כחברת הניהול של הבניין מטעם הבעלים, וצד ג' 2 היא חברה לאדריכלות נוף אשר שתכננה את סביבת הנוף של הבניין הכוללת את צידה החיצוני של בריכת השיקוף. הצדדים היו חלוקים ביניהם הן בסוגיית החבות והן בסוגיית הנזק.


על פי עובדות התביעה, בפברואר 2012, התובע, אשר היה באותה עת כבן 65, הגיע עם מכר שהתעניין ברכישת דירת מגורים בבניין, במטרה להראות לו את הדירה. לובי הבניין בנוי מקירות זכוכית כאשר בהיקף הפנימי והחיצוני שלהם קיימת בריכת שיקוף דקורטיבית הן בתוך הלובי והן מחוצה לו, בצמוד לקירות.


בריכת השיקוף הפנימית מקיפה את כל קירות הלובי מבפנים למעט פתחי הכניסה ומלאה במים. בעת ששהה התובע בלובי הבניין, הוא התקרב תוך כדי הליכה לקיר הזכוכית כדי להניח את חפציו על פס אלומיניום המהווה חלק מקיר הזכוכית, כאשר לפתע החליק ומעד לתוך בריכת השיקוף שאותה חשב בטעות כהמשך של משטח הריצוף המיועד לדריכה.


בעקבות התאונה, שבמהלכה מעד התובע לתוך תעלת המים, נגרמה לו פריקה של מפרק כתף ימין עם שבר בעצם, הוא נאלץ לעבור ניתוח וטיפולים רפואיים נוספים, כך שבסופו של דבר נותרה לו נכות רפואית בשיעור 15% בגין המגבלה בכתף.


בריכת השיקוף בלובי הבניין מהווה מפגע מסוכן


התובע טען כי התאונה אירעה בשל העובדה כי בריכת השיקוף המקיפה את לובי הבניין אינה מגודרת, אינה משולטת ולמי שמבקר בשטח הלובי קשה להבחין בה, ואף בשל היעדר כל גידור ניתן לחשוב בטעות כי מדובר בהמשך טבעי של רצפה הלובי, בעוד שלמעשה מדובר בבריכת מים בעומק של כ- 35 סנטימטרים שלתוכה מעד. במצב זה, התובע טען כי בריכת השיקוף מהווה מפגע מסוכן שהיה על הנתבעות לצפות אותו ולכן יש לקבוע כי הן התרשלו כלפיו בעת שביקר במקום.


מנגד, הנתבעות הכחישו את עצם קרות התאונה ולחילופין טענו כי גם אם תתקבל טענתו, מדובר בנפילה עצמית שנגרמה באשמתו הבלעדית של התובע אשר לא שם לב לאן הוא הולך, לא הבחין בבריכת השיקוף שהיא בצבע שונה מרצפת הלובי, התקרב לקיר הזכוכית ללא צורך רק בשביל להניח על פס האלומיניום חפצים, על אף שפס זה אינו מיועד לכך ואינו משמש כמדף.


נוסף על כך טענו הנתבעות כי התאונה אירעה לאחר שהבניין קיבל טופס 4 וטופס 5 מעיריית תל אביב ולכן מדובר בבריכת שיקוף דקורטיבית, בהתאם לתכנית אדריכלית שקיבלה את כל האישורים הנחוצים מגורמי התכנון, לפיכך אין מדובר במפגע כלשהו שיש לחוב בגינו ולא הוכחה התרשלות כלשהי של הנתבעות כלפי התובע.


לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ציין בית המשפט כי קיימת חובת זהירות במערכת היחסים שבין בעלים או מחזיק במקרקעין לבין מוזמן המבקר בשטחם. חובה זו כחובה מושגית נקבעה בפסיקה ענפה והיא בבחינת הלכה פסוקה שאינה צריכה ראיה מאחר שיחסי שכנות של בעל מקרקעין- בר רשות. עם זאת, נפילה, מעידה או החלקה מהווים סיכון טבעי ורגיל בפעילות בני האדם ושכיחותם בלתי מבוטלת בשגרת היום יום, לכן לא כל נפילה או החלקה מקימה חבות אוטומטית של בעלי המקרקעין שבשטחו ארעה הנפילה כלפי המבקר.


היעדר גידור או שילוט אזהרה של תעלת המים הדקורטיבית


לאחר עיון מדוקדק בראיות שנפרשו בפניו, הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי התובע הצליח להרים את נטל השכנוע להוכיח כי התאונה אכן ארעה כמתואר על ידו וכי במקרה זה התקיים סיכון צפוי ובלתי סביר, עקב היעדר גידור או שילוט אזהרה של תעלת המים הדקורטיבית, אשר שומה על הנתבעות לחוב בגינו. ואף נקבע כי דינה של ההודעה כלפי צד ג' להידחות, מכיוון שחברת הניהול לא אמונה על נושאי הבטיחות בלובי.


עוד קבע בית המשפט, כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 20%, מאחר שהוא פסע עד לקיר הבניין רק כדי להניח חפצים במקום שכלל אינו מיועד לכך ובזמן שעשה זאת, לא עצר לרגע ולא שם לב להפרדה שבין רצפת הפרקט הבהירה לאזור הכהה, ואף לא הבחין כי מדובר בתעלת מים.


בסופו של דבר, העריך בית המשפט את נזקיו של התובע בסכום של 50,000 שקלים, לאחר הפחתת אשם תורם בשיעור של 20% חויבו שתי הנתבעות לשלם לתובע סך של 40,000 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 23% והוצאות משפט. 


ת"א 41481-09-14
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תאונת דרכים את מי תובעים?

נפגעת בתאונת דרכים? נגרמו לך נזקי גוף? את מי תובעים לאחר תאונת דרכים? 

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

רשלנות רפואית, מהי עוולת הרשלנות?

כדי להכריע בשאלה האם קמה לתובעת עילת תביעת בנזיקין בשל רשלנות הנתבעים ו/או מי מטעמם, יש לענות על שלוש שאלות ... 

הצהרת בריאות בפוליסת ביטוח

מהי הצהרת בריאות? מהו חשוב לדעת עם מתן פרטים רפואיים במסגרת הצהרת בריאות? 

תאונות אופניים

נפגעתם בתאונת אופניים? שוקלים הגשת תביעה בגין תאונת אופניים? האם תאונת אופניים הינה תאונת דרכים? ממי ניתן לתבוע פיצויים? 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

פגיעות במתקני ספורט, שעשועים

ילדך נפגע תוך משחק במתקן שעשוע? בחצר המשחקים? בבריכה? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

תאונות בחו"ל - איך לתבוע פיצויים

נפגעת בתאונה במדינה זרה? נגרמו לך נזקים? איך לתבוע פיצויים ועצות נוספות.... 

פיצויים בעקות תאונה אשר איננה תאונת עבודה - מהם דמי תאונה?

עובד בישראל אשר נפגע בתאונה שאיננה תאונת עבודה (לדוגמא, תאונה במהלך משחק כדורגל ביום חופש) יכול להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת "דמי תאונה"... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.