פגיעה בעבודה לאחר גיל פרישה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

ביטוח נפגעי עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי נועד לסייע לעובדים שנפגעו במהלך עבודתם, ולפצותם בגין אובדן הכנסות בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה לא ניתן היה לעבוד. פגיעה בעבודה המזכה בגמלאות היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

בנוסף עובד שנפגע זכאי לקבל טיפול רפואי ללא עלות, ואם נותרה לו נכות צמיתה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות או למענק בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית. במקרה שעובד נפטר כתוצאה מהפגיעה בעבודה, בני משפחתו יהיו זכאים לקצבה או מענק. המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה הם: שכירים, מלבד שוטרים, סוהרים ועובדי שירותי הביטחון, עצמאים, עובדים שנמצאים בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, ומי ששכרו נקבע על פי החוק, כמו חברי כנסת.

בגיל הפרישה המבוטחים זכאים לקצבת זקנה

סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מבוטח לעניין ביטוח נפגעי עבודה כתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל הפרישה, כלומר, עובד שהמשיך לעבוד לאחר שהגיע לגיל פרישה אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, מהסיבה שאותו עובד זכאי לתשלום דמי זקנה בהגיעו לגיל פרישה.

לפי ביטוח לאומי גיל הפרישה מוגדר כגיל שבו העובדים זכאים לקצבת זקנה, בתנאי שהפסיקו לעבוד או שהמשכו לעבוד והכנסה מעבודה אינה עולה, או עולה במעט על הסכום המרבי שנקבע בחוק. גיל הפרישה לגמלאות לגברים בישראל הוא 67 ונשים יכולות לפרוש לגמלאות מגיל 62 עד 67.

סעיף 4 לחוק גיל פרישה משנת 2004 קובע כי הגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה. למרות זאת, קיימים מקרים שבהם המעביד ממשיך להעסיק את העובד גם לאחר גיל הפרישה. עקב כך עולה השאלה האם במקרה שהעובד המשיך לעבוד לאחר גיל פרישה ונפגע בתאונת עבודה, הוא מכוסה בביטוח תאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי והאם הוא זכאי לקבל דמי פגיעה בגין תאונת עבודה.

גמלת ביטוח תאונות במקביל לתשלום גמלת זקנה

בפסק דין שהוגש נגד המוסד לביטוח לאומי, דרש מבוטח לחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לו דמי פגיעה בגין תאונת עבודה. זאת לאחר שתביעתו נדחתה על ידי ביטוח לאומי, בטענה כי במועד קרות תאונת העבודה, העובד הגיע לגיל פרישה וקיבל דמי זקנה.

בית הדין לעבודה פסק כי על פי החוק אין להקנות זכאות לביטוח תאונות למי שעבר את גיל הפרישה, מאחר שמי שעבר את גיל הפרישה, ממילא זכאי לתשלום קצבת זקנה אשר נועדה לאפשר לו קיום בכבוד לאחר שפרש לגמלאות. בית המשפט קבע כי המשמעות של תשלום גמלת ביטוח תאונות במקביל לתשלום גמלת זקנה הוא תשלום כפל גמלאות שנועדו לאותה תכלית של קיום בכבוד. על כן התביעה להכיר באירוע כתאונת עבודה נדחתה.

אובדן כושר עבודה בגיל 72

בתביעה אחרת, טכנאי הקלטות כבן 72 נפגע קשה בתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה הפך מאדם פעיל לשבר כלי ונזקק למטפלת צמודה לביצוע פעולות יומיומית פשוטות. המוסד לביטוח לאומי קבע לו שיעור נכות של 100%. בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, טען התובע כי החל בעבודתו כטכנאי הקלטות בסמוך לפרישתו בגיל 67, והתכוון להמשיך לעבוד עד לפרישתו בגיל 76, אולם בעקבות התאונה נפגע כושר השתכרותו.

בית המשפט קיבל את טענות התובע, וקבע כי יש לחשב את הפיצויים בהנחה שהוא היה ממשיך לעבוד עד גיל 76, לכן נפסקו לו פיצויים בגין אובדן השתכרות בסך של 140,000 שקלים. בנוסף נקבע כי התובע זכאי לפיצויים בגין נזק לא ממוני, עזרה וסיעוד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה והתאמת דיור בסך כולל של כשני מיליון שקלים, בצירוף הוצאות משפט.