האם המעסיק נדרש לפצות עובד שהחליק על מסדרון משופע?

דרגו את המאמר

במהלך חודש פברואר 2008, התובע, יליד 1965, בעל תואר ראשון בפיזיקה מתמטית, נשלח לביצוע עבודה במתקן המופעל על ידי מעסיקתו. תוך כדי הליכה במסדרון, התובע החליק על רצפת PVC רטובה, וכתוצאה מכך נפגע ונגרמו לו נזקי גוף.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. התובע קיבל דמי פגיעה, קצבת נכות זמנית ומענק נכות בסך כולל של 220,500 שקלים. יחד עם זאת התובע פנה לבית משפט השלום בירושלים והגיש תביעת פיצויים נגד המעסיקה בגין פציעתו. מומחה רפואי מטעם בית המשפט העריך כי כתוצאה מהאירוע לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 14.5% בגין הגבלה בכתף ימין והגבלה בעמוד השדרה.

התובע טען כי מדובר בפרוזדור משופע, מכוסה בשכבת PVC, שעליו לא היו מותקנים אמצעים נגד החלקה. עוד ציין כי הרצפה נותרה לחה לאחר שטיפה, ולא היה במקום שילוט אזהרה מפני סכנת החלקה. על כן המעסיקה התרשלה בחובתה לספק סביבת עבודה בטוחה והיא אחראית לקרות התאונה.

המעסיקה טענה כי האחראית לתאונה היא חברת הניקיון

המעסיקה טענה כי התובע החליק כתוצאה מעבודות הניקיון שנעשו במסדרון על ידי חברת הניקיון שהיא צד ג', והחברה התחייבה כי האחריות תחול אך ורק עליה בגין נזקי העובדים מביצוע עבודות הניקיון. עוד טענה כי לא הוגשה חוות דעת מטעם מומחה לבטיחות המעיד על פגם ברצפת המסדרון, על כן לא הוכח קשר סיבתי בין הנפילה לבין רצפה, ולפיכך יש להטיל את האחריות בעילה נזיקית על צד ג'.

חברת הניקיון טענה מנגד כי הנפילה אירעה כתוצאה מהיעדר פסים למניעת החלקה ומהיעדר שלטי אזהרה, לכן אין קשר סיבתי בין הנפילה לאופן ביצוע העבודה. עוד טענה כי עבודות הניקיון בוצעו באופן מדויק בהתאם להוראות ההסכם שנחתם עם המעסיקה, ואף ניתנה למעסיקה אפשרות למנות מפקחים כדי שיפקחו על עבודת הניקיון, והיא התחייבה למלא אחר הוראות הבטיחות, לרבות הצבת שלטי אזהרה בזמן ביצוע הניקיון.

הנפילה נבעה עקב הרטיבות ברצפה ואי התקנת אמצעים למניעת החלקה

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר הראיות, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנפילה נבעה משילוב של רצפה לחה עקב שטיפתה סמוך לתאונת העבודה, והשיפוע שהיה קיים ברצפה ללא אמצעים למניעת החלקה.

בית המשפט סבר כי המעסיקה הפרה את חובת הזהירות החל עליה כלפי העובד, בכך שלא התקינה פסים למניעת החלקה במעבר המשופע, ולא הציבה שלטי אזהרה ואמצעי פיקוח. בנוסף קבע כי יש לייחס אשם תורם בתאונת עבודה בשיעור של 25%, מכיוון שהתובע היה יכול להימנע מפציעתו אילו היה נוקט בזהירות סבירה בהליכתו.

בסופו של דבר נקבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 446,550 שקלים. לאחר הפחתת אשם תורם וניכוי תשלום מביטוח לאומי, חויבה המעסיקה לשלם לתובע סך של 190,550 שקלים בגין הפסדי שכר לעבר, גריעה מכושר השתכרות, הפסדי פנסיה, נזק לא ממוני והוצאות שונות. התביעה נגד חברת הניקיון התקבלה בחלקה והיא חויבה לפצות את המעסיקה בגין מחצית מסכום פסק הדין.

ת"א 612-05-11