פועל בניין נפצע באורח קשה לאחר שנפל מגובה רב
| דרגו את המאמר |
|
פועל בניין דרך על פתח נסתר ברצפה שהיה מכוסה בזכוכית מאובקת, וכתוצאה מכך הזכוכית נשברה והוא נפל מגובה ונחבל. הפועל פנה לבית משפט השלום בנתניה, והגיש תביעה בגין נזקי גוף נגד המעסיקים, בטענה כי הם הפרו את חובת הזהירות כלפיו ולא מסרו לו הוראות בטיחות לביצוע העבודה.
התובע, יליד שנת 1985, הועסק על ידי קבלן בנייה, כפועל לעבודות מסגרות בבניין מגורים בבני ברק. במהלך חודש אוגוסט 2007, הוא עבד בקומה השלישית ונדרש להביא ברזלים לצורך סגירת מרווחים לבניית חדרים.
התובע לא היה מודע לקיומו של הפתח הנסתר ברצפה
בעת שהלך להביא חומרים, הפועל דרך על פתח ברצפת הקומה השלישית שהיה מכוסה בזכוכית מלאה בלכלוך ואבק. ולטענתו, לא היה מודע לקיומו של הפתח הנסתר ולא הוזהר מפניו, על כן דרך עליו והזכוכית נשברה. כתוצאה מכך, נפל מגובה של כ- 10 מטרים, ונחת בעוצמה על הקרקע בכניסה לבניין.
התובע פונה ממקום התאונה לטיפול רפואי בבית חולים, שם אובחנו חבלות קשות. השברים קובעו עם ברגים והוא רותק למיטה. לאחר 17 ימי אשפוז הוא שוחרר לביתו עם רגל מגובסת. בהמשך עבר ניתוח להוצאת הברגים. על פי חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו, נותרו לו 19% נכות לצמיתות בגין צלקות מכאיבות ופגיעה אורתופדית.
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה לפגיעה בעבודה, לאור העובדה כי הקבלן העסיקו ללא רישיון וסירב לחתום על הטפסים הדרושים. לפיכך הגיש התובע תביעת פיצויים נגד חברת הקבלן הראשית של הפרויקט בבניין ונגד קבלן המשנה לעבודות מסגרות, ודרש לפצותו בגין נזקי גוף.
הקבלן דחה את תביעתו, בטענה כי הוא לא הועסק על ידו, ולא קיבל ממנו הוראות או שכר, ואף הכחיש את קרות התאונה ואת הנזקים הנטענים. חברת הקבלן טענה שבמועד הרלוונטי לא היתה אחראית על ביצוע העבודות, ומי שהיה אחראי על ביצוען ועל הבטיחות העובדים במקום, הוא הקבלן.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי התובע נפל מבעד פתח נסתר ברצפה לאחר שדרך על הזכוכית, ונפל מגובה ונפצע בתאונת עבודה. ואף קיבל את גרסתו של התובע כי הועסק כפועל על ידי קבלן המשנה באתר. לפיכך הקבלן חב חובת זהירות מושגית ופרטנית כמעסיק וכמי שנתן הוראות לביצוע העבודות.
הקבלן הפר את חובותיו כלפי הפועל והתרשל כמעסיק
בית המשפט סבר כי הקבלן היה יכול למנוע את קרות התאונה, אם היה מגדר את שטח אחריותו או תולה שילוט המזהיר מפני הסכנה והיה עליו להזהיר ולוודא שכל העובדים מודעים לקיומו של המפגע. כמו כן היה עליו לפקח על העבודה ועל בטיחות העובדים, אך מאחר שלא עשה זאת, הפר חובותיו כלפי התובע והתרשל.
עוד קבע כי הנתבעת השנייה היתה הקבלן הראשי באתר, והיא שכרה את שירותיו של הנתבע כקבלן משנה, לכן על שניהם מוטלת אחריות ביחד ולחוד. ומכיוון שהתובע עובד מיומן והיה עליו לנקוט באמצעי זהירות, יש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 30%.
בנסיבות אלו חייב בית המשפט את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים לאחר ניכוי אשם תורם בסך של 135,520 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% והוצאות משפט.
ת"א 42737-05-11
