בני זוג שעברו תאונת דרכים הגישו תביעה לפיצויים נגד חברת ביטוח

דרגו את המאמר

בחודש מאי 2010, נהג התובע ברכבו ואשתו שהיתה באותה עת בהריון מתקדם עם תאומות ישבה לצדו במושב הסמוך. כאשר יצא התובע בנהיגה מחנייה, רכב אחר התנגש בהם, וכתוצאה מתאונת הדרכים הבעל נפגע ונזקק לטיפול רפואי, והאשה ההרה נדרשה להיות במנוחה מוחלטת עד הלידה.

בני הזוג הגישו תביעה לפיצויים נגד חברת הביטוח של הרכב, בגין נזקי גוף שנגרמו להם בתאונה. המחלוקת בין הצדדים היתה על גובה הנזק, שיעור נכותו של התובע ונזקיה של התובעת. בית משפט השלום בתל אביב - יפו נדרש לקבוע את סכום הפיצויים.

התובע, יליד 1971, עבד טרם התאונה כאיש מכירות של מוצרי חשמל, בהמשך הוא עבר הסבה מקצועית ובשנת 2008 פתח יחד עם שותף משרד לתיווך נדל"ן, ובמקביל פתחו השותפים מזנון להכנת כריכים.

לאחר התאונה הכנסותיו של התובע ירדו והוא התקשה לבצע פעולות יום יומיות

כחודשיים לאחר התאונה השותפות התפרקה והתובע נותר לבדו בעסק התיווך, והכנסותיו ירדו בצורה משמעותית. לטענת התובע, הגורם העיקרי לעיכוב בעלייה בהכנסותיו ובהתפתחות העסק לתיווך היא נכותו כתוצאה מתאונת הדרכים, והשפעתה על תפקודו.

מומחה רפואי מתחום האורתופדיה קבע בחוות דעתו כי התובע נחבל בעמוד השדרה, ומיד לאחר האירוע הוא החל לסבול מכאבים בגב התחתון ומפריצת דיסק. כיום הוא עדיין סובל מכאבי גב, ובשל כך הוא מתקשה בתפקוד היום יומי. המומחה העריך את נכותו של התובע בשיעור 15%, ולא נחקר על ידי הנתבעת על חוות דעתו.

התובע עבר תאונת עבודה בשנת 2005 שהשפיעה על נכותו הצמיתה

מנגד טענה חברת הביטוח, כי המומחה לא ידע כי נקבעה לתובע נכות קודמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, בשיעור 10% לצמיתות עקב תאונת עבודה שגרמה לפריצת דיסק בשנת 2005, כאשר עבד כאיש מכירות, על כן טענה כי התובע סובל כתוצאה מהתאונה האחרונה מנכות בשיעור 10% בלבד.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה, וקבע כי שיעור הנכות הרפואית הינה בשיעור 15%. עוד השתכנע כי לנכות הצמיתה יש השפעה תפקודית ארוכת טווח בכל עבודה שיבצע התובע בין כשכיר ובין כבעל עסק.

לתובעת, ילידת 1973, לא נגרמה כל פגיעה פיזית כתוצאה מהתאונה ולא נותרה לה נכות כלשהי, אלא פגיעתה היתה בהלה וחשש להריונה המתקדם עם התאומות, והיא נדרשה להיות בשמירת הריון. לשם כך היא נזקקה לעזרתה של אמה בכל עבודות משק הבית, וסיוע בפעולות יום יומיות.

חברת הביטוח תפצה את התובעים בסך של 224,300 שקלים

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי חברת הביטוח תשלם לתובעים פיצויים בסך של 224,300 שקלים. כאשר מתוכם התובעת זכאית לסכום של 6,000 שקלים, בגין פיצוי בשל נזק לא ממוני כתוצאה מתאונת הדרכים, והתובע זכאי ליתרת הסכום, בגין הפסד השתכרות, הוצאות שונות, כאב וסבל ועזרת צד ג'. בנוסף הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.34% מסכום הפיצויים.

ת"א 18198-11-11