כיצד ניתן לקבוע פיצויי השתכרות לקטין שנפגע קשה בתאונת דרכים?

דרגו את המאמר

בהיותו בן 14, רכב התובע על קורקינט ממונע ונפצע באורח קשה, כתוצאה מפגיעת מכונית שנסעה באותה שעה על הכביש.

בעקבות תאונת הדרכים הובל התובע לבית חולים, כשהוא מחוסר הכרה ופצוע בראשו ובמספר איברים נוספים בגוף. כעבור 24 ימים הוא שוחרר מהאשפוז, כששתי רגליו מגובסות והגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

מומחים רפואיים קבעו את נכותו הצמיתה בשיעור של 65%, הכוללת בין היתר, נכות נפשית בשיעור של 15%.

כשש עשרה שנים לאחר התאונה ניתן פסק הדין

בעת הדיון המשפטי, הגיע התובע לגיל 30 והעיד כי מאז התאונה הוא לא הצליח להשתלב במעגל העבודה, חרף ניסיונותיו המרובים. התובע סיפר שהשתתף במספר קורסים מקצועיים, בתחום מטבע החוץ וליטוש יהלומים וניסה לעבוד כטכנאי מחשבים ושיוף מדרסים, אך לא הצליח להחזיק מעמד בעבודה, בעיקר בגלל שהוא אינו מצליח להתעורר בבקרים, עקב הפציעה בתאונת הדרכים.

אין קשר בין ההתעוררות המאוחרת לבין שיעורי הנכות

בית המשפט העמיד את הנכות התפקודית של התובע על 32% וקבע כי הוא מתקשה לקום בבוקר ולהגיע בשעה סבירה לעבודה, מפני שהוא מעדיף לצפות בטלוויזיה או לגלוש באינטרנט בלילות, במקום ללכת לישון מוקדם.

בהתאם לכך בית משפט חישב את הפסד ההשתכרות של התובע לפי 32% מהשכר הממוצע במשק ופסק לזכותו 1,307,195 שקלים, מתוכם: 121,636 שקלים בגין כאב וסבל, תשלום בגין הפסד שכר בעבר בסך 382,780 שקלים, הפסד שכר בעתיד בסך 657,779 שקלים, ועוד תשלום עבור הוצאות רפואיות, ניידות ונסיעות.

בעקבות פסיקת בית המשפט קמא הגיש התובע ערעור לבית המשפט העליון, בטענה שהפיצויים שנקבעו, הם נמוכים ביחס לנכות הרפואית ולנזקים הרבים שנגרמו לו.
המערער טען כי על סכום הפיצויים שנפסק בגין כאב וסבל יש להוסיף ריבית כחוק מיום התאונה, שהתרחשה כאמור לפני 16 שנה. ודרש להוסיף עוד 70,000 שקלים על הסכום שקבע בית המשפט.

בית משפט קמא התעלם מההלכה הנוהגת לגבי קטינים

המערער הדגיש כי מאז התאונה הוא לא השתלב במסגרת לימודית, ואף היה ניסיון לשלב אותו במסגרת החינוך המיוחד, אך גם הוא כשל. המערער לא גויס לצבא מכיוון שהוא אינו אזרח ישראלי, ולמרות שחלפו שש עשרה השנים מיום התאונה, הוא לא הצליח להיכנס למעגל התעסוקה.

המערער טען כי יש לחשב את שיעור הנכות התפקודית בהתאם לנכות הרפואית והציג חוות דעת של מומחה, בו נקבע כי הפגיעה הפרונטלית גרמה להצטמצמות קוגניטיבית ופגיעה ביכולת היזימה, לכן קיים קשר ישיר בין תוצאות התאונה לעובדה שהוא אינו עובד ומתקשה להירדם בלילות.

בית משפט העליון קבע כי יש מקום לתוספת משמעותית גם בראש נזק זה והוסיף עוד 250,000 שקלים בגין הפגיעה התפקודית. כמו כן, בית משפט קמא, לא התחשב בתשלומי הפנסיה והפסדי השכר שנפגעו, והעליון הוסיף עוד 130,000 שקלים לסך כל הפיצויים.

בית משפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי לסכום שקבע בית משפט קמא יתווספו עוד 450,000 שקלים ובכך צמצם את הפער שבין הפסיקה בפועל לבין אחוז שיעורי הנכות הרפואית.