בית המשפט סטה מחוות דעת של מומחים וקבע שיעורי נכות נמוכים יותר

דרגו את המאמר

גבר כבן 32, נשוי ואב לשני ילדים, שהתפרנס למחייתו מהרכבה והובלת רהיטים, נפגע בתאונת דרכים, במהלך נסיעה במונית. הנוסעת שישבה לצידו נהרגה במקום, והוא ספג בעיקר פגיעה נפשית קשה.

במהלך התביעה לפיצויים בשל אבדן כושר העבודה, הצדדים היו חלוקים בשאלת הנזק בלבד ולא בשאלת החבות.

מחשבות דיכאוניות לאחר התאונה מנעו מהתובע לשוב למעגל העבודה

לאחר התאונה נותח התובע בבטנו, במהלך הניתוח נמצא קרע מדמם בכבד, לאחר שנתפר הקרע, הדימום פסק. בעת האשפוז התלונן התובע על מחשבות דיכאוניות והחל בטיפול פסיכיאטרי. מאז התאונה הוא פנה מספר פעמים לחדר מיון מסיבות שונות, ולא חזר למעגל העבודה. כעת הוא עובד במפעל שיקומי מוגן ומרוויח שכר של מאות שקלים בחודש.

האם התובע לא יכול לעבוד או שהוא בעצם מתחזה?

התובע ערער בדרישה לקבלת פיצויים גבוהים יותר מאלה שנקבעו לו. חילוקי הדעות בבית המשפט היו בנוגע לאי חזרתו למעגל העבודה, האם מדובר בהתחזות, או במצב נפשי ובריאותי קשה, שלא מאפשר לתובע לחזור לעבודה רגילה.

לפני בית המשפט הובאו ראיות מהן עלה, כי לתובע עבר פלילי, והוגשו נגדו כתבי אישום בגין פריצות לחנות הרהיטים בה עבד לפני התאונה. הוא שהה במעצר בית עד להרשעתו על פי הודאה. התובע הסתיר במהלך המשפט את עברו הפלילי וגם את העובדה שנהג לצרוך סמים ואלכוהול בכמויות גבוהות.

מומחים קבעו נכות נפשית בשיעור 30 אחוז

חקירה סמויה שנערכה בעקבות המשפט הוכיחה, כי התובע חשש שסיכויי התביעה שלו ייפגעו ולכן לא חזר לעבוד. בנוסף, הובאה חוות דעת של פסיכולוגית שטפלה בתובע והיא התרשמה שהוא אדם מניפולטיבי, שזקוק לטיפול פסיכיאטרי תרופתי. מומחה נוסף שנכח בדיון קבע, כי נכותו הנפשית והרפואית של התובע היא בשיעור של 30 אחוז, בניגוד למשיבים, שהמשיכו בטענתם, כי התובע הוא מתחזה.
בית המשפט קבע, כי לא ניתן לסמוך על חוות דעתם של המומחה ופסיכולוגית, מאחר והיא נקבעה על בסיס מידע כוזב ומניפולטיבי שמסר הנפגע. בית המשפט דחה את הערעור וקבע, כי קיימים סימנים סובייקטיביים ואובייקטיבים, המגבילים באופן בינוני את כושר העבודה וההתאמה הסוציאלית.

בית המשפט חלק על דעת המומחים ופסק 10 אחוזי נכות בלבד

בשאלת הנזק דחה בית המשפט את הערעור, בטענה שהתובע ניצל את השירות הפסיכולוגי במטרה להשיג רווח משני. מהחקירה עולה, כי למעלה משלוש שנים התובע לא נתקף בהידבקויות וכי נכותו הרפואית בתחום הנפש, היא בשיעור של עשרה אחוז בלבד.

בית המשפט חלק על חוות דעתם של המומחים מטעם המערער, והפחות את שיעור הנכות מ 30 אחוז לעשרה אחוז. וקבע את גובה הנזק כהפסד השתכרות, זאת על בסיס השכר שהרוויח לפני התאונה, פסק לתובע פיצוי מלא לחמישה חודשים של 5,000 ₪ נטו לחודש, וסך כל פיצויים בסך 82,487 ₪.