האם מגיעים לנהג אוטובוס שהחליק ונפצע בדרך לעבודה פיצויים, למרות שלא היו עדי ראייה?

דרגו את המאמר

בדרך לעבודה החליק הנהג ממדרגות האוטובוס ונפל

נהג אוטובוס היה בדרכו לחניית האוטובוסים בשעת בוקר מוקדמת. על מנת להתחיל את יום עבודתו הוא נסע באוטובוס אחר, ששייך לחברה בה הוא עובד. כאשר הגיע לתחנה הוא ירד מהרכב, החליק על המדרגות ונפגע קשה בכל חלקי גופו, בעיקר באזור הברך והגב. האוטובוס היה ריק, מלבד הנהג שהסיע את הרכב, אך הוא לא הבחין בנפילה ובמקום לא היו עדי ראייה אחרים.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעו עשרה אחוזי נכות

ביום התאונה פנה הנוסע לחדר מיון ואובחן כסובל מכאבים בברך ובמותן ימין, הוא שוחרר עוד באותו יום, עם המלצה למנוחה בת חמישה ימים. יום לאחר התאונה, ניגש הנוסע לתחנת המשטרה והגיש תלונה כנגד חברת האוטובוסים. בנוסף, הגיש תביעה לדרגת נכות מביטוח הלאומי. התאונה הוכרה כתאונת עבודה והוועדה הרפואית קבעה, כי התאונה גרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור של עשרה אחוזים.

נהג האוטובוס איבד את היכולת לשלוט בגז ובבלם

בעקבות התאונה סבל התובע מהחמרה בכאבים, הוא פנה לרופא המשפחה והופנה להתייעצות עם רופא אורתופדי. בהמשך עבר סדרה של טיפולים פיזיותרפיים וניתוח בברך ימין.
התובע נעדר מעבודתו במשך 18 ימים וכשחזר הועבר לתפקיד איש קשר בחברה ועבד כנהג בהיקף מצומצם של הסעות ילדים בלבד.
כעבור שנתיים מיום התאונה, הוא הפסיק את עבודתו כנהג, בטענה כי הכאבים חזרו ויכולת השליטה שלו על הגז והבלם נפגעה והוא לא היה מוכן לקחת אחריות על חיי הנוסעים שלו. מאז החלטה זו, הוא עבד כאיש קשר בלבד.

השכר לא השתנה אך ההשתכרות העתידית נפגעה

בתפקידו החדש שכרו של התובע לא השתנה, התאונה לא פגעה בכושר השתכרותו ולא מנעה ממנו לחזור לעבודתו הקודמת, אך ניתן לקבוע, כי אם התובע היה ממשיך לעבוד כנהג אוטובוס, שכרו היה עולה בהדרגה.
בית משפט קבע, כי בעקבות הפציעה איבד התובע ימי עבודה והפסיד את ההשתכרות העתידית, ושכרו, בהשוואה לנהגים אחרים בחברה, היה יכול להכפיל את עצמו, אם היה ממשיך בתפקידו.

הנתבעים ניסו לטעון שהנהג נפל בביתו ולא באוטובוס

עיקר המחלוקת במשפט הייתה על אמינות התובע, הנתבעים ניסו לטעון כי התובע נפל בביתו באותו בוקר ויצא לעבודה כשהוא מנסה לשבש את העובדות ולסחוט פיצויים מחברת האוטובוסים. אך בית המשפט דחה טענה זו, מאחר וגרסת התובע נמצאה אמינה והוא התגלה כדובר אמת.
לפי בית המשפט, כאשר אין עדי ראיה, ניתן להסתמך בעיקר על גרסת התובע ואמינותה לאורך כל התהליך. התובע הציג גרסה ללא סתירות בנוגע לנפילתו, למרות שנשאל פעמים רבות לאופן פציעתו. הוא מסר מסמכים המתעדים את ביקורו בבית החולים ביום התאונה ובהם מפורטת הפגיעה בברך ובגב והציג רישומים של המשך הטיפולים הרפואיים שעבר בעקבותיה.

התובע יקבל פיצויים למרות שלא היו עדים לנפילתו

בית המשפט קבע כי בהתחשב בגילו של התובע, נכותו הרפואית ופגיעתו, הכנסתו ועיסוקו הנוכחי, יש לפסוק לו פיצוי בסך 100,000 ₪, 2,000 ₪ נוספים עבור הוצאות רפואיות ועוד 18,000 ₪ בגין כאב וסבל. סכום הפיצוי הכולל שנפסק לתובע עומד על סך 93,500 ₪ ובנוסף יקבל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪.