נזק ברגל בתור תאונת עבודה של נהג אוטובוס

דרגו את המאמר

תנוחה ממושכת גרמה לנזק ברגל, האם פגיעה בעבודה?

מושכלות ראשונים הן כי תנועה חוזרת ונשנית בעבודה, אשר גורמת לאחר שנים לנזק רפואי, הינה עילה לפנייה לביטוח הלאומי. לעיתים, פגיעה בעבודה הינה תולדה של שורה ארוכה של נזקים קטנים המצטברים לכדי נזק משמעותי. בתי הדין לעבודה נוטים להגדיר זאת כמים המטפטפים לאורך שנים תוך שהם יוצרים חור בסלע. עם זאת, ובניגוד לתאונת עבודה "קלאסית" כגון נפילה מסולם, ברור שקשה יותר להוכיח פגיעה בעבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה (תורת הפגיעות הזעירות).

      קראו עוד בתחום:

• צליפת שוט בתור תאונת עבודה, האמנם?
• האם הרמת משאות כבדים בעבודה עלולה לגרום לתאונת עבודה?
• תאונת עבודה של מורה בבית ספר - פיצויים ללא אשם תורם
• תאונה במהלך שטיפת משאית זבל - תאונת דרכים או תאונת עבודה?
• סרטן בעקבות חומרים מסוכנים בעבודה - תביעה לאחר יותר מ-40 שנה

במקרים כגון דא, ייתכן והביטוח הלאומי ינסה לקשור את הנזקים הרפואיים עם תחלואה טבעית או נסיבות אחרות שאינן קשורות לעבודה. למשל, הביטוח הלאומי יכול לטעון כי המבוטח אמנם עבד בעבודה פיסית, אך בסופי שבוע הוא היה נוהג לרכב על אופניים ואימץ את גופו מעבר למקובל. להלן דוגמא למקרה בו נהג אוטובוס טען כי הוא סובל מנזקים ברגלו, לא בגלל תנועה חוזרת ונשנית אלא דווקא בשל תנוחה ללא תנועה לאורך שנים.

האם אי תנועה היא תנועה חוזרת ונשנית?

הביטוח הלאומי לא קיבל את טענותיו של הנהג והאחרון החליט לפנות בעניין לבית הדין לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה בחן את המקרה וקבע כי אין לקבל את טענותיו של המבוטח. אי לכך, נקבע כי העובדה שרגלו של נהג האוטובוס הייתה במנוחה ללא תנועה במשך שנים לא גרמה לנזקיו הרפואיים. הנהג הגיש ערעור על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי קיבל את הערעור. בפסק הדין בארצי נקבע כי תיאור נסיבות העבודה במקרה דנן עלה כדי תנאי עבודה אשר היו יכולים לגרום לפגיעה בריאותית. אי לכך, בית הדין הארצי הורה על מינויו של מומחה רפואי העוסק בתחום. המומחה הרפואי מצא קשר סיבתי בין התנוחה בה הרגל הייתה נתונה לאורך שנים, לבין נזקיו הרפואיים של נהג האוטובוס. כפועל יוצא מכך, תביעתו של הנהג להכרה בו כנפגע עבודה - התקבלה.

בית הדין לעבודה קבע כי על בסיס חוות דעתו המקצועית של המומחה הרפואי, היה ניתן ללמוד על כך שגם לולא סדרת תנועות חוזרות ונשנות, גם אירועים קונסיסטנטיים יכולים להיות גורם לפגיעה בעבודה. אכן, התובע במקרה דנן סבל מעניין תורשתי אשר הגביר באופן משמעותי את הסיכון לסבול מהנזק. עם זאת, נסיבות גנטיות אינן מנתקות קשר סיבתי בין תנאי עבודה לפגיעה, וזאת ככל שנסיבות העבודה היו הטריגר לפרוץ המחלה.

לסיכום,

נקבע כי הייתה סבירות גבוהה לכך ש"פקקת הורידים העמוקים" ממנה התובע סבל לאחר שנים ארוכות של ישיבה על כסא נהג האוטובוס, הייתה בעקבות תנאי העבודה. מדובר היה בפגימה על דרך של תורת המיקרוטראומה. בית הדין לעבודה קבע כי גם העובדה שהתובע היה בעל "גורמים תורשתיים שונים" לא ניתקה את הקשר הסיבתי (הרפואי והמשפטי) הנ"ל. במילים פשוטות, נראה כי לא רק תנועות חוזרות ונשנות יכולות לגרום לפגיעה בעבודה, אלא גם אי-תנועה חוזרת ונשנית הגורמת להתנוונות הינה פגיעה בעבודה.