האם שירות במשטרה אשר כלל סחיבת ציוד כבד גרם לפריצת דיסק?
דרגו את המאמר |
|

האם פריצת דיסק בעקבות נשיאת משאות כבדים בסיורים במשטרה?
צעירה אשר התגייסה למשטרה טענה כי נגרמה לה פריצת דיסק בעקבות סחיבת משקלים כבדים במהלך שירותה. קצין התגמולים דחה את תביעתה וערעור על כך הוגש לבית המשפט השלום בראשון לציון. מדובר בערעורה של צעירה אשר גויסה לשירות חובה בצה"ל והוצבה בתור סיירת במרחב דוד במשטרה הכחולה במחוז ירושלים.
לאחר שירות של שנה ושלושה חודשים, החלה המערערת לסבול מכאבי גב ובדיקת CT אשר נערכה לה הצביעה על פריצת דיסק. בעקבות הממצאים הרפואיים, הועברה המערערת לתפקיד פקידותי וכך סיימה את שירותה הצבאי. לאחר השחרור, הגישה המערערת תביעה כנגד קצין התגמולים וביקשה להכיר בה כנכת צה"ל בגין הפגיעה בגבה.
קראו עוד בתחום:
- כאבי גב בעקבות אפוד קרמי - האם פיצויים מהצבא?
- פריצת דיסק בעקבות מאמץ מיוחד בעבודה, האם תאונת עבודה?
- הכרה בפריצת דיסק כתאונת עבודה על פי תורת המיקרו-טראומה
- כאבי גב במשך מספר שבועות הביאו לפריצת דיסק - האם תאונת עבודה?
המערערת טענה כי שירותה הצבאי במשטרה הכחולה כלל משמורת של שמונה שעות אשר התארכו לעיתים קרובות, ובמהלכן היא צעדה מרחקים רבים תוך נסיעת ציוד כבד (שכפ"צ, קסדה, אפוד, נשק, אקדח, מכשיר קשר, אלה). לטענתה מדובר אפוא בפעילות פיסית ואינטנסיבית אשר נעשתה מסביב לשעון. המערערת הוסיפה כי מפקד מרחב דוד הוא שדרש את נשיאת מלוא הציוד בסיורים והשוטרים חויבו להיות עם ציוד מלא.
המפקד הישיר מגיע לעדות וסותר את הטענות בנוגע לתנאי השירות
קצין התגמולים הביא לעדות את מפקדה של המערערת אשר סתר אחת לאחת את טענותיה של האחרונה. ראשית, המפקד טען כי הארכת המשמרת מעבר לשמונה שעות הייתה במקרים חריגים בלבד ולא "לעיתים תכופות" כפי שנטען על ידי השוטרת. כמו כן, צוין כי רק במקרים מיוחדים, ולא בכל המשימות, נדרשו הסיירים לשים את כל הציוד עליהם.
מפקדה של המערערת הוסיף כי היות והאחרונה הייתה שוטרת "שברירית ורזה", היא שובצה בעיקר למשימות אשר דרשו נשיאת שכפ"צ, קסדה ואלה בלבד. השופט ביקש מהמפקד להעריך את משקלו של הציוד הנ"ל והמפקד העריך אותו בהגזמה בחמישה קילוגרמים. כמו כן, המפקד הוסיף כי במהלך הסיור נעשות הפסקות רבות, במהלכן יכולים הסיירים להסיר מעליהם את הציוד ולנוח מעט.
חוות דעת רפואית הסתמכה על תנאי השירות
בית המשפט קבע כי דין הערעור להידחות. בפסק הדין נקבע כי המערערת לא השכילה להוכיח את התשתית העובדתית אשר ישבה בבסיס חוות הדעת הרפואית מטעמה. המומחה מטעם המערערת טען כי פריצת הדיסק נבעה בשל "הרמת משא כבד במשך תקופה ארוכה". עם זאת, לא ציון מהי "תקופה ארוכה" או מהו "משא כבד". לא זו אף זו. נקבע כי תיאוריה של המערערת בנוגע לתנאי השירות נטענו בעלמא. המערערת לא הביאה לעדות שוטרים וסיירים אשר שרתו עימה, ואף לא את מפקד המרחב אשר לטענתה הורה על נשיאת מלוא הציוד בכל יום.
למעשה, היות והמערערת לא הביאה כל עדים מטעמה, ואף חוות הדעת הרפואית אשר הוגשה על ידה נסמכה על דברים שנאמרו מפיה, מדובר היה ב"עדות יחידה של בעל דין". עדות זו הינה עדות חלשה אשר תובע המבקש להוכיח תביעתו על בסיסה עומד בפני משימה לא פשוטה. במקרה זה, עמדה כנגד עדותה של המערעת, עדותו של מפקדה אשר סתרה את טענותיה אחת לאחת.
כאמור, חוות הדעת הרפואית מטעמה של המערערת נשענה באופן כמעט מוחלט על תיאורה את תנאי השירות. משאלו נסתרו על ידי המפקד, ומשלא עלה בידי המערערת להוכיח אותם בדבעי, נותרה בעינה רק חוות דעתו הרפואית של המומחה מטעם משרד הביטחון.