www.what2do.co.il

תוקף כיסוי בטוחי לרכב שהסתיים ביום שבת

דרגו את המאמר

תוקף כיסוי בטוחי לרכב שהסתיים ביום שבת

סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה השופט שמואל ברלינר קבע כי כתב כיסוי זמני לתקופת בטוח בת 7 ימים שהסתיימה ביום שבת – יום מנוחה, ניתן בנסיבות המקרה להארכה עד ליום א’ בו ארעה תאונה, למרות הכתוב בתעודת הכסוי (כי יסתיים בתאריך הנופל בשבת), וזאת הן לפי כוונת הצדדים להקים בטוח למשך 7 ימים והן לפי חוק הפרשנות, לפיו, אין לספור את היום הראשון לתקופת הבטוח, דהיינו הבטוח היה בר תוקף בעת ארוע התאונה ופקע רק בחצות יום התאונה.

העובדות:

אביו של התובע החזיק במכונית ומסר אותה לתיקון במוסכם של הנתבעות 5 ו 6 . בנו קיבל מהן בעבורו בתאריך 4.7.02 (יום חמישי בשבוע), מכונית חליפית, על מנת שתעמוד לרשותו ולרשות אביו בתקופת התיקון, שיועדה להימשך מספר ימים.

השימוש במכונית החליפית היה מכוסה בביטוח מאת המגן לפי כתב כיסוי זמני, בו צוין כי תקופת הביטוח לא תעלה על 7 ימים, וכן כי תקופת הביטוח מסתיימת לא אחרי חצות, בתאריך 6.7.02. המועד האמור חל בשבת.

ביום 7.7.02 בצהריים ביקש הבן להחזיר את המכונית החליפית למוסך, ובעודו נוהג במכונית בדרכו אל המוסך ארעה תאונת דרכים בה הוא נפגע קשה, וחברו שישב במכונית לידו, נהרג. (עניינו של החבר אינו כלול בתביעה זו).

במצב דברים זה, השאלה בה הכריע, השופט ברלינר הינה

האם יש לראות את הביטוח כבר תוקף ביום התאונה, שאז המגן תישא בפיצויים, או שמא, בהעדר ביטוח, תישא בכך קרנית?

השופט קבע כאמור כי הבטוח היה בר תוקף בשעת התאונה ולפיכך המגן היא זו שתשלם את הפצויים לתובע.

השופט ציין כי כתב הכיסוי הזמני שהוצא ע"י המבטחות, במקרה זה אינו תואם את הנדרש בתקנות, וסוטה חמורות מדרישות פקודת הבטוח, וכי מנתוני המקרה לא ניתן לדעת מתי בדיוק הוצא כתב הכיסוי הזמני ושיער כי הוצא ביום 30.6.02 זאת כאשר סופרים, לשיטת המבטחת, הן את היום הראשון של התקופה, והן את היום האחרון שבה.

אולם הבהיר השופט כי לאור חוק הפרשנות ספירת היום הראשון שבו הוצא כתב הכיסוי, וכן של היום האחרון, מביאה לכך שמקבל כתב הכיסוי לא יזכה למלוא 7 ימים של כיסוי ביטוחי. הפרמיה, כך ניתן לשער, חושבה לפי שיעור מלא של 7 ימים. אם כך, יש להאריך את תקופת הביטוח עד לסוף היום השביעי של התקופה, יום א’ 7.7.02, בחצות.

השופט ברלינר ציין כי מהפסיקה עולה שכוונת הצדדים העולה בין היתר מנסיבות עריכת הביטוח ומטרתו גוברת על המועד שנכתב בתעודה, ועל כוונה זו ניתן ללמוד מראיות שמחוץ לתעודה (כגון עדות סוכן הביטוח, ההנחיות שלפיהן פעל, והנסיבות הספציפיות של הוצאת התעודה). הוא הדין באשר למועד סיומה של תקופת הביטוח, וקביעה כי מועד זה יהא שונה מן הכתוב בתעודה, כאשר יש דין חיצוני לה, או כוונת הצדדים, או נסיבות חריגות, מכתיב זאת.

האינטרס הסביר של המבוטח מצריך תקופה סבירה ומינימאלית על מנת שבמהלכה ולכל המאוחר בסיומה יוכל המבוטח לדאוג באופן סביר, לביטוח קבוע. כוונה זו של הצדדים לביטוח, עולה כאמור לעיל, גם מן התאריכים הנקובים בכתב הכיסוי, בשים לב לאופן השגוי בו המבטח נהג למנות את ימי הביטוח.

קביעתו של השופט ברלינר היא -שכוונת הצדדים היתה להקים ביטוח למשך 7 ימים ואלה מסתיימים ביום התאונה וכי ציפייתם של הנוגעים בדבר היתה לכך שהביטוח יהא תקף גם ביום א’. אולם, לאותה תוצאה מובילה גם ההוראה שבס’ 10(ג) לחוק הפרשנות הנ"ל.

השופט הבהיר כי ההוראה האמורה קובעת כי "במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה." . התקופה, במקרה זה, מסתיימת ביום שבת, יום מנוחה. היא נופלת ביום האחרון של תקופת הביטוח כרשום בכתב הכיסוי הזמני. לכן, יש לקבל כי תקופת הביטוח מוארכת ביום אחד נוסף, וכוללת את יום התאונה שארעה בתאריך – 7.7.02, הוא יום א’ בשבוע שתחילתו מיד לאחר חצות מוצאי יום השבת וסיומו בחצות הלילה שלאחר מכן. הדבר דומה לפירוש שניתן לכל חוזה: קבעו הצדדים כי יש לבצע פעולה עד יום מסויים שהתברר כי הוא יום שבתון ומנוחה, מובן מאליו כי החייב יוכל לשלם חובו למחרת יום זה, והדבר לא ייחשב להפרת חוזה.

לסיכום קבע השופט ברלינר כי חוזה הביטוח המגולם בכתב הכיסוי הזמני משקף כוונה של הצדדים כי תקופת הביטוח תהא למשך תקופה של 7 ימים. הואיל ואין למנות את היום הראשון, הביטוח פוקע ביום 7.7.02, בחצות. אך גם בהתעלם מכך בגלל ההגדרה הקלנדרית של תקופת הביטוח, ההגבלה שבכתב הכיסוי הזמני, "תוך 7 יום" והאמירה "אך לא אחרי 6.7.02" אינן שוללות את תחולת ס’ 10(ג) לחוק הפרשנות על כתב הכיסוי הזמני ואינן מראות כי הצדדים התכוונו למנוע את הארכת הביטוח ביום אחד עקב סיום תקופת הביטוח, בשבת, הוא יום המנוחה.

לאור האמור קבע כי המגן, ועימה אבנר, ישאו בנטל הפיצויים, המגיעים לתובע. (לאור ייחוד העילה, כל ההודעות ודרישות החזרה והשיפוי נדחו, וכך גם התביעה נגד כל שאר בעלי הדין, למעט נגד מבטחות המגן ואבנר). התביעה נגד קרנית נדחתה ללא צו להוצאות.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה

מהו ביטוח אובדן כושר עבודה? מהו למעשה אובדן כושר עבודה? האם אובדן היכולת לעבוד במקצוע אחד הינה אובדן כושר עבודה?  

היעדר גילוי בחברת הביטוח וטענה בדבר מצב רפואי קודם

מהי טענת העדר גילוי בתביעת ביטוח? מהו חיתום מחדש? האם חברת הביטוח יכולה להתחמק מתשלום התגמולים לפי הפוליסה? 

ביטוח חיים בהלוואת משכנתא

על מנת לקבל משכנתא לרכישת דירה, הבנקים מחייבים את הלווים לרכוש גם ביטוח חיים להבטחת החזר המשכנתא. פוליסה זו בעצם מבטחת כנגד מקרה מוות של אחד מהלווים 

אי מסירת פוליסת ביטוח

אי העברת הפוליסה למבוטח יגרור מניעה מחברת הביטוח להסתמך על חריגים וסייגים הקיימים בפוליסה... 

תביעה לתגמולי ביטוח- מצב רפואי קודם

תביעה לתגמולי ביטוח אי תשלום ביטוח בשל מצב רפואי קודם- האומנם? 

מהו ביטוח אחריות מקצועית?

ביטוח אחריות מקצועית מגן על בעלי מקצוע חופשיים (כמו: עו"ד, רואי חשבון, מהנדסים, אדריכלים, מתווכים, מנהלי תיקי השקעות, חברות חיתום וחברות לניהול קרנות נאמנות .... 

הצהרת בריאות בפוליסת ביטוח

מהי הצהרת בריאות? מהו חשוב לדעת עם מתן פרטים רפואיים במסגרת הצהרת בריאות? 

את מי תובעים לאחר תאונת עבודה ?

נפגעת בעבודה? נגרמו לך נזקי גוף? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.